עם הד"ר נמרוד גורן, מומחה לטורקיה, שוחחנו על האינטרסים הטורקיים שמאחורי מעורבותה המשמעותית של טורקיה במועצת השלום שהקים נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ.
ד"ר גורן מזכיר כי עבור הטורקים עזה הייתה מאז ומתמיד חלק משמעותי ממדיניות החוץ הטורקית. "כמעט כל המשברים בין ישראל וטורקיה בתקופת ארדואן היו על עזה או סביב ירושלים. זכור לנו המשטר הטורקי ב-2010, כלומר שלא מדובר בנושא חדש".
"טורקיה מאוד רוצה להתהדר בתפקידה כמתווכת בזירה האזורית והעולמית. תחת ארדואן היא ניסתה להיכנס לסבבים של מו"מ בין ישראל לחמאס ולא הצליחה. היא לא הצליחה למצוא דרך למלא תפקיד במלחמה", אומר גורן ומוסיף את המרכיב הנוסף באינטרס הטורקי וזהו היחסים המתחממים בין טראמפ לארדואן והתקווה לחזק את היחסים הללו לאחר תקופה שבה הדימוי הטורקי "לא היה בשיאו בארה"ב ובאירופה", כלשונו של גורן.
לטעמו של ד"ר גורן "עזה נותנת להם מקום להראות מעורבות. על ירושלים הם מדברים בלי יכולת להשפיע על המדיניות הישראלית או הפלשתינית. הפתרון עבורם הוא כשמוקמים מנגנונים שונים בעזה ואז פתאום יש להם מקום סביב השולחן ובתוך אותן ועדות וגופים שקמים". עם זאת עדיין לא ברור עד כמה המקום הזה יהיה משמעותי, בעיקר מאחר וטורקיה אינה חלק מהמדינות ששולחות שוטרים לעזה או שמכשירות שוטרים פלשתיניים לעזה. "טורקיה לא שם. היא חברה במועצת השלום, אבל עד כמה זה יתורגם בשטח, מעבר להומניטאריה ופתיחת מסגדים, זה לא בטוח".
על הקו האדום שהציבה ישראל כשהבהירה שחיילים טורקים לא יוצבו בעזה, אומר ד"ר גורן כי טורקיה קיבלה זאת גם מאחר והממשל האמריקאי קיבל את הקווים האדומים הישראליים וגם משום שאין לטורקיה עניין אמיתי בהכנסת חיילים משלה שיתעמתו עם חמאס. "לישראל יש זכות וטו והממשל האמריקאי לא חוצה את הקווים האדומים של ישראל. נתניהו הבהיר שזה קו אדום ולשלוח חיילים טורקים לעזה גם לא ישרת את הטורקים", אומר גורן ומזכיר איומים טורקיים מהעבר שלא קוימו, מאחר וככל הנראה טורקיה אינה מעוניינת לחצות קווים מול ישראל.
התקווה האמריקאית כעת היא שהבנת הקווים האדומים תביא אולי בעתיד להתחממות היחסים בין טורקיה וישראל, גם אם לא מדובר בקשרים אישיים בין ארדואן לנתניהו. את זאת מקווה הממשל האמריקאי להשיג על אדמת סוריה, שם טורקיה וישראל מדברות על היבטים אסטרטגיים, מתקיים תיאום ברמה כזו או אחרת דווקא משום שאין שאיפה לנוכחות ישראלית וטורקית ארוכת טווח על אדמת סוריה.
יחסי הכלכלה, הסחר והתעופה בין שתי המדינות יוכלו, מעריך ד"ר גורן, להתקדם, גם משום שיש לקשרים הללו היסטוריה ענפה ואינטרסים משותפים. בסוגיות שכאלה, שאינם נוגעות לזירה הפלשתינית, מתחזק הסיכוי לשוב לנורמליזציה ובהחלט יתכן שלאחר הטיפול בזירה האיראנית יתפנה הממשל לעסוק בכך ולחדש את השיח הישראלי טורקי.