דו"ח חדש של מכון התורה והארץ מציג סקירה רחבה על החקלאות הישראלית, מתאר את התהליכים המרכזיים העוברים עליה בשנים האחרונות ומציב זירת מאבק חדשה מול איראן בשוקי היצוא. המסמך מתייחס לירידה בייצור ובהיקף השטחים, בעיקר על רקע קשיי המלחמה והשלכותיה.
על פי הממצאים, המלחמה גרמה גם לקשיים פחות מוכרים, ובהם חרמות על יצוא ישראלי שפגעו בענף ההדרים, שחלק ניכר ממנו מיועד לשווקים בחו"ל. במקביל מוצגת מגמת ירידה ארוכת טווח בהיקף הייצור החקלאי בעשרים השנים האחרונות.
בדו"ח נטען כי החל משנות האלפיים ניתנו מספר פסיקות של בתי המשפט שהעלו את עלות העסקת העובדים הזרים בחקלאות. כך, פועל תאילנדי העובד בישראל יקבל כמעט פי עשרה משכרו לו היה עובד בירדן, ובנוסף לעלות הישירה הוטלו תנאים נוספים על המעסיקים.
הנתונים מוצגים על רקע העובדה שירדן נחשבת ליצואנית מרכזית של מלפפונים ועגבניות ומתחרה בייצור הישראלי. בדו"ח מצוין כי מדובר בתחרות שאינה לגמרי הוגנת, נוכח פערי העלויות.
עוד עולה כי ההתייקרות במדד הירקות ביחס למדד שאר מוצרי המזון החלה בעיקר משנות האלפיים, נתון המעלה אפשרות לקשר בין מגמת המחירים לעלויות העסקת העובדים בענף.
בתחום התמרים מציג הדו"ח התפתחות מרשימה בהיקף השטחים והייצור. יחד עם האבוקדו מהווים התמרים כ-95% מכלל יצוא הפירות מישראל.
ביחס לזן מג'הול, שמקורו במרוקו ושישראל הייתה יצואנית מרכזית שלו בעולם, מצוין כי חלקו של המג'הול הישראלי בשווקים העולמיים ירד לכ-25%. אחת המתחרות החדשות בזירה זו היא איראן, המגדילה את חלקה בשוק היצוא.
הדו"ח מתריע גם מפני איומים ביולוגיים, ובהם מחלת הגרייניג, הגורמת לנזקים משמעותיים לענף ההדרים בארצות הברית. לאחרונה הגיעה לארץ כנימת ה"פסילה", העלולה להעביר את המחלה לצמחים, אולם עד כה לא זוהתה המחלה בישראל. איומים אלו מיוחסים להשפעות ה"כפר הגלובאלי" ולמעבר בלתי מבוקר של חומר צמחי מחו"ל.
לצד האתגרים, מציג הדו"ח מבט על המיכון והחדשנות הישראלית והשפעותיהם על העוסקים בענף. מחברי הדו"ח מסכמים בתקווה לקידום החקלאות הישראלית, אותה הם מגדירים כערך תורני וציוני, ולצד זאת מדגישים את החשיבות בשמירה על מזון נגיש וזול לציבור.
