קלמן ליבסקינד התארח בפודקאסט של נדב פרי ובין השניים התפתח ויכוח על ההתנהלות של מתנגדי הממשלה - וכיצד במשך שנים הם התעלמו מכאבים של אנשי הימין בעת שהיו בשלטון.

"אם כואב לך ברגל, ואתה מרגיש שדורכים עליך, אני איתך, אני לא מזלזל בזה. אבל יש לזה תנאי, שאתה לא תגיד לי, תראה, כשדורכים לי על הרגל זה מאוד כואב, כשדרכו לך על הרגל, זה לא כאב, זה לא אותו דבר", פתח ליבסקינד.

פרי ציין כי הוא מבין את השימוש בהתנתקות כנקודת כאב של הימין אך חושב שעברו מאז 20 שנים והמצב השתנה.

ליבסקינד השיב "אנחנו חיים במדינה עם חוקים. עם כללים. אתה לא יכול להמציא כללים חדשים לכל אירוע לפי הנוחות הפוליטית שלך. הסיפור של 20 שנה הוא סיפור של חוק. בא מישהו אז, מאהרון ברק ולמטה, ואמר, חברים, יש חוק. חסימות כבישים זה מאוד מסוכן. זה מטלטל את אושיות הדמוקרטיה. מאות אנשים נשלחו שם למעצרים, ילדים נלקחו למעצר ממושך על חסימת כביש כי סירבו לומר את שמם. הפרקליטות דרשה על חסימת כביש מעצר עד תום ההליכים. במחאה היה מדובר במיליון איש שהדליקו מדורות ברחובות ולא נעצרו".

"אז אם תבוא היועצת המשפטית לממשלה ותסביר משהו, תגיד שהמדינה אז טעתה, אהרון ברק התבלבל, בית המשפט היה מוטה, אולי זה יהיה אחרת", הוסיף ליבסקינד, "אבל כל עוד זה לא קורה, והכללים הם אותם כללים לכאורה, כי אתה לא יכול לקום כל בוקר, ולהמציא כללים לפי מה שנוח לך, אז אני מבקש ממך אחד משניים - או שתחיל את הכללים האלה גם עכשיו, או שתסביר לי מה קורה פה, והאם לך יש חוק אחד, ולי חוק אחר. אני מסתכל כאן, כאזרח, על מה שקורה, ולא מבין את הכללים. כשאני מסתכל איך מתנהגים אליך, ואיך מתנהגים אליי, אני לא מבין את הכללים".

פרי טען בתגובה כי "אין כלל שווה. אנחנו חיים היום בעידן שאין אמת אחת". בהמשך ציטט טור ישן של ליבסקינד בו נכתב שנתניהו לא יכול לאחד את העם בגלל משפטו.

"אתה יודע מה קרה מאז?", הגיב ליבסקינד "עברנו כמה מערכות בחירות, והציבור הישראלי, שאני מציע לכבד אותו, אמר, אותו אנחנו רוצים. בוא נכבד את זה. אחד מכל ארבעה אזרחים בישראל הצביע לו. האם אתה רואה את האנשים האלה באולפני הטלוויזיה? בפרשנויות? זה נראה לך נורמלי? אחד מכל ארבעה האנשים שאנחנו תופסים ברחוב הצביע לנתניהו. לא לממשלה - לנתניהו עצמו. מי שמתווך לנו את המציאות, הם אנשים שהם באופסייד לציבור. זה לא נורמלי. על זה אני מצפה ממך להזדעק".

פרי תהה "למה להזדעק? אם תלך עכשיו לפירמת עורכי דין גדולה, בתל אביב, או אם תלך עכשיו למעבדה בטכניון, סביר להניח שגם שם הייצוג לא יהיה אחד לאחד כפי שהוא בכנסת".

ליבסקינד הדגיש כי "פירמת עורכי הדין בתל אביב לא אמורה לתווך לי מציאות. לכן לא אכפת לי מי נמצא שם. שיהיו משרד עורכי דין של בל"ד - הכל סבבה. התקשורת אמורה לתווך למציאות. אם יש דילמות, ויכוחים והעם קרוע - אני רוצה לשמוע את שני צידי הקרע ואין לי את זה. איך זה יכול להיות? האם זה נראה לך בריא? לתקשורת, לדמוקרטיה, לחופש הביטוי שלנו, שהאנשים האלה לא נמצאים שם בכלל?"

"אתה גדלת, נולדת וחיית כל חייך בצד של הטובים. אני חי כל חיי בצד של אוכלי המוות, של המושמצים, אלה שיכולים למות בשדה הקרב, אבל בטלוויזיה לא יגידו עליהם מילה טובה. 'זהו זה' ודומיה משפילים אותי ואת כל מי שדומה לי. הופכים אותנו לחבורה של זומבים ואפסים כבר שנים ארוכות. לך זה לא מפריע. אתה רואה רק את עצמך. אתה ילד שמנת. אתה נהנה כל חייך מחיבוק ומליטוף של התקשורת. בגיל 46 בפעם הראשונה בחייך אתה מרגיש לחץ. אני מרגיש אותו מברית המילה שלי", הוסיף.

הוא ציין בפני פרי "המחנה שלך אמר, 'לא יהיה צבא, אנחנו מפרקים לכם את הצבא'. מול הדבר המטורף הזה, מילת ביקורת לא נשמעה. האם בכל כלי התקשורת המיינסטרים האלה ישב פרשן אחד, מגיש אחד, ואמר 'חברים, אתם משוגעים, אתם מפרקים את הצבא'. שמעת מישהו כזה? האם אחים לנשק שהתארחו באולפנים, קיבלו ביקורת ממישהו?".

ליבסקינד המשיך בקו שהיתווה. "המחנה שלך קיבל החלטה שהמחנה שלי לא יוכל להעביר שום דבר. ישבתי עם מישהו בציונות הדתית, שאמר לי שהוא מקים איזושהי קבוצה חדשה. סיפר שחברים שלו מהיחידה המובחרת שהוא נלחם בה לפני 40 שנה, אומרים לו שהמדינה לא הולכת למקום טוב. שאלתי אותו, 'תגיד, החברים האלה הם שמאלנים?'. הוא אמר לי 'כן'. אמרתי לו, 'גם בהתנתקות וגם באוסלו וגם בכל אלה הם חשבו שצריך להגיע להסכמות?' הוא אמר לי לא. אמרתי לו, 'אתה מבין שיש פה בעיה?'".

לסיום הודה כי בבחירות הקרובות הוא תומך בהקמת ממשלת אחדות. "אני תומך בממשלת אחדות, מה שפחות תמכתי בפעם הקודמת, ומוכן גם לוותר על מעט מהחלומות שלי בשביל ממשלת אחדות רחבה. אבל לא יכול להיות מצב שבו כשאתה נמצא בשלטון, אתה יכול לדרוס אותי וכשאני בשלטון אתה אומר לי 'רגע, לא עושים פה דברים בלי הסכמות'. זה לא עובד".