במלאת 30 יום לאחר פטירתו של אהוד פדרמן בישראל בגיל 90, מספר אחיו נעם פדרמן בשיחה עם ערוץ 7 על דמותו, ילדותם המשותפת והרקע המשפחתי שבו גדל מי שהיה קפטן בית"ר ירושלים וחבר סגל נבחרת ישראל.
"הוא היה יותר דוד שלי מאשר אח שלי, למרות שהוא אח לכל דבר ועניין וישבתי עליו שבעה". נעם מתאר קשר של אח גדול ששימש עבורו דמות מלווה ומשמעותית לאורך השנים.
אביהם נולד בשנת 1909 בפולין, עזב כנער את ביתו והגיע לבלגיה לאנטוורפן, שם הצטרף לתנועת בית"ר והכיר את פנינה וייס. השניים נישאו בבלגיה במדי בית"ר ועלו לארץ בעלייה בלתי לגלית בהיעדר סרטיפיקטים.
אהוד נולד בשנת 1936 בתל אביב. הוריו הקימו את סניף בית"ר בראשון לציון, ואביו שימש מפקד הסניף בעוד אמו שימשה סגניתו ואחראית על הסליק של הנשק. "הוא הוסגר לבריטים על ידי הקפלניסטים של אז", מציין פדרמן. האב נעצר על ידי הבריטים, הוחזק במגרש הרוסי ובלטרון, ובהמשך גורש למחנות המעצר באריתריאה, סודאן וקניה, שם שהה שלוש וחצי שנים.
נעם מספר כי לאחר הצהרת האו"ם בכ"ט בנובמבר הוחזרו הגולים לארץ, אך אביו נותר במעצר בלטרון. פנינה, שביקשה לבקרו, נסעה באוטובוס מביתה בראשון לציון, והאוטובוס הותקף בירי ובמוקש בידי ערבים והיא נרצחה.
לדבריו, אהוד ואחיו נותרו יתומים מאם בעוד אביהם כלוא, ובהמשך פעלו לשחרורו. האב שוחרר, השתתף בהלוויה וגידל את ילדיו לבדו ברוח בית"ר.
אהוד ועמי אחיו שיחקו כדורגל במסגרת בית"ר. עמי שיחק כבלם ואילו אהוד כקשר, ובהמשך הפך לקפטן בית"ר ירושלים ואף נכלל בסגל נבחרת ישראל, אף שלא שותף במשחק רשמי.
לאחר פרישתו שימש אהוד שליח תנועת בית"ר בדרום אפריקה, שם הכיר את אשתו ונולדה להם בת. עם שובו לישראל שימש יושב ראש התאגיד של בית"ר ירושלים ואחראי על מחלקת הנוער של המועדון. בהמשך עסק שנים רבות בפיתוח הספורט, והיה ממקימי מרכז הטניס בקטמונים.
נעם משחזר את סיפור המשפחה ומספר כי אביהם היה על חוף אלטלנה בעת הפגזת האונייה, "כשהפציצו את הספינה הוא קפץ למים וירו עליו בתוך המים". לדבריו, בשיחה ביניהם הופתע לשמוע מאחיו כי גם הוא נכח במקום, "גם אני הייתי באלטלנה בחוף".
עוד סיפר כי באחת השיחות העלה את נושא ההפגנה נגד הסכם השילומים עם גרמניה, ואחיו השיב לו, "גם אני הייתי, יחד עם אבא בהפגנה".
לצד זאת הדגיש נעם כי אחיו לא חלק עמו בהכרח את אותן עמדות, אך היה נאמן לדרכו הפוליטית. "אהוד היה איש תנועת החירות עד סוף ימיו, וליכודניק נאמן".