מזכיר הממשלה יוסי פוקס שיגר מכתב חריף לבית המשפט העליון שבו הוא תקף בחריפות את התנהלות הייעוץ המשפטי לממשלה בסוגיית גיוס החרדים.
את המכתב שיגר בתגובה לעתירת ביזיון בית המשפט שהגישה התנועה לאיכות השלטון בטענה שהממשלה אינה מקדמת חבילת סנקציות כלכליות נגד חרדים המשתמטים מגיוס - כפי שהורה בג"ץ לפני שלושה חודשים בפסיקת השופט סולברג.
במכתבו תקף פוקס את הייעוץ המשפטי לממשלה בחריפות יוצאת דופן, לאחר שהמשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון תמך בעמדת העותרים נגד הממשלה שלה הוא אמור לשמש.
"תפקידו של הייעוץ המשפטי הוא להעניק לממשלה ייעוץ משפטי - לא לפעול להכשלת עבודתה וליצירת קרע בלתי ניתן לאיחוי בין הרשויות", כתב פוקס.
פוקס חשף כי אגף התקציבים באוצר הכין מסמך המפרט סנקציות אפשריות נגד המשתמטים, ולימון טען בפני בג"ץ שמדובר בצעדים שאינם מצריכים חקיקה ראשית.
אולם מזכיר הממשלה הכחיש זאת בתוקף: "נציגת אגף תקציבים הבהירה בישיבות צוות השרים כי המסמך עוסק בעקרונות בלבד, לא נערכה עבודת מטה ספציפית ביחס להצעות, וכלל לא נבחן מה נדרש כדי להביאן לידי יישום". לדבריו, הייעוץ המשפטי הטעה בכך את בית המשפט העליון.
כשביקשו השרים מהייעוץ המשפטי לממשלה חוות דעת משפטית מנומקת שתבהיר אילו סנקציות ניתן לקדם ללא חקיקה ראשית - סירב לימון לספקה.
"סירוב זה מלמד שהייעוץ המשפטי אינו פועל לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה על פי הדין, אלא מקדם סדר יום משלו", האשים פוקס.
פוקס הוסיף טענה עקרונית: כל חקיקת סנקציות נגד משתמטים היא למעשה חקיקה מפלה נגד החרדים, מאחר שרוב המשתמטים כיום הם חרדים.
"הצגת הדברים כצעדי אכיפה שוויוניים היא אמירה תיאורטית שאין מאחוריה ולא כלום", כתב, וציין כי בפועל רק מחרדים נשללו עד כה הטבות כגון מעונות יום ותקציבי ישיבות.
עוד הדגיש כי אין מדובר בתופעה עבריינית אלא "במצב חסר תקדים של העדר פרק בחוק שירות הביטחון המסדיר דחיית שירות לבחורי ישיבות שתורתם אומנותם"..
את מכתבו סיים פוקס בבקשה לדחות ב-45 יום את הדיון הקבוע ל-1 במרץ, ולהורות לייעוץ המשפטי לממשלה לספק את חוות הדעת המשפטית שסירב לתת. לדבריו, כל עוד לא הושלמה עבודת המטה המקצועית ולא ניתנה חוות הדעת - אין כלי אכיפה יישומיים מוכנים להפעלה.