בזמן שאנחנו מתווכחים על "הנחה למדינות עשה" בין 150$ ובין 130$, ומחלישים את כוחה של הכנסת מימין ומשמאל, נערך לנגד עינינו ביקור ממלכתי היסטורי "מהודו ועד חצי המלכות".
חיזוק היחסים שבין מדינת ישראל והעם היהודי ובין מעצמת-העל, שנחשבת למדינה עם מספר התושבים הגדול ביותר בעולם כיום, הוא אירוע רב משמעות. יש לו השלכות גיאו-פוליטיות, משמעויות כלכליות, וכמובן היבטים בטחוניים שקשורים לחששותיה של הודו מפני סין ולהתמודדות שלנו מול איראן.
באופן טבעי עבורנו, בני העם היושב בציון, אלה ששואלים את עצמם מדי יום אם ומתי תגיע העזרה שבדרך, כלומר התקפה אמריקנית על משטר הרשע האיראני, השאלה המרכזית היא איך שיתוף הפעולה עם הודו משרת את ההתקפה הזו בבוא בעת.
אולם, למעשה הביקור הנוכחי הוא יותר פרי של ההתקפה הקודמת של ישראל על מתקני הגרעין של איראן בפרט, והחלשת ציר הרשע האיראני בכלל.
הודו, שיש לה נטייה מושרשת לנייטרליות, העדיפה עד לא מזמן להימנע מתמיכה פומבית בישראל. כמדינה שעומדת בין סין ובין פקיסטן ואיראן היה זה נבון יותר מצידם של ההודים לשבת על הגדר מאשר לעורר את זעמם של השכנים. אבל הניצחון במלחמת 12 הימים והחלשותו של המשטר האיראני משנה באופן דרמטי את המצב.
מומחים לביטחון ולכלכלה ינתחו את ההיבטים החשובים האלה של התחממות היחסים בין שתי הדמוקרטיות הנתונות בתוך מרחב רודני ומאוימות באופן תדיר על ידי טרור איסלאמי, בעלות המורשת התרבותית הקונטיננטלית והחתירה לחדשנות טכנולוגית.
מאמינים יפקחו את עיניהם ויראו התגשמות של דברי הנביאים: "וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ". ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם, וברוך אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו.
עלינו לזכור שהמלחמה היתה ועודנה על האור והטוב כנגד הרע והחושך, והניצחונות שהושגו עד כה במערכה כנגד ציר הרשע האיראני באו כתוצאה מאיחוד כוחות של עם ישראל, דבקותו באמונה ונחישותו להילחם בשמה. עוצמה זו יסודה בשורש הרוחני של עשיית צדקה ומשפט, ופירותיה ברכת חיים ושלום, שפע ושגשוג.
צריך לדבר על כך בקול רם, באוזנינו שלנו, ובאוזניו של ראש ממשלת הודו מודי. אנחנו קוראים לעמים ולמדינות להצטרף לדרך של עשיית הטוב והבחירה בחיים.
מלכת שבא שבאה לראות את מלכות שלמה שמעה ממרחקים על עוצמה צבאית ועל שגשוג כלכלי, אבל בצאתה היא מוסיפה לשבח את עם ישראל על הדבר העיקרי - העוצמה המוסרית והרוחנית.
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ אֱמֶת֙ הָיָ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֖עְתִּי בְּאַרְצִ֑י עַל־דְּבָרֶ֖יךָ וְעַל־חָכְמָתֶֽךָ: וְלֹֽא־הֶאֱמַ֣נְתִּי לַדְּבָרִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־בָּ֙אתִי֙ וַתִּרְאֶ֣ינָה עֵינַ֔י וְהִנֵּ֥ה לֹֽא־הֻגַּד־לִ֖י הַחֵ֑צִי הוֹסַ֤פְתָּ חָכְמָה֙ וָט֔וֹב אֶל־הַשְּׁמוּעָ֖ה אֲשֶׁ֥ר שָׁמָֽעְתִּי:
מה היא לא שמעה? מה התחדש לה בביקור? מה היעד הגבוה כפליים ממה שהיא יכולה היתה לתאר לעצמה כמלכה של מדינה גדולה ורחוקה על הגלובוס?
יְהִ֨י ה' אֱלֹק֙יךָ֙ בָּר֔וּךְ אֲשֶׁר֙ חָפֵ֣ץ בְּךָ֔ לְתִתְּךָ֖ עַל־כִּסֵּ֣א יִשְׂרָאֵ֑ל בְּאַהֲבַ֨ת ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ לְעֹלָ֔ם וַיְשִֽׂימְךָ֣ לְמֶ֔לֶךְ לַעֲשׂ֥וֹת מִשְׁפָּ֖ט וּצְדָקָֽה:
השגחת ה' על עמו, והדבקות של עם ה' באלוקיו לעשות צדקה ומשפט - אלה הם סודות ההצלחה היהודית, והבשורה שלנו לעולם כולו.
ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד ה' עָלַ֥יִךְ זָרָֽח: כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח ה' וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה... שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת ה' יְבַשֵּֽׂרוּ...
כִּֽי־לִ֣י׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֙יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ ה' אֱלֹקיִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ: וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ: וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים...
פסוקים אלה הלקוחים מתוך נבואת ישעיהו כבר נקראו על ידינו לאורך המלחמה לא פעם ולא פעמיים, ובכל פעם מחדש שבים ופוגשים אותנו עד כמה "נֶאֱמָן אַתָּה הוּא ה' אֱלֹקינוּ וְנֶאֱמָנִים דְּבָרֶיךָ. וְדָבָר אֶחָד מִדְּבָרֶיךָ אָחוֹר לֹא יָשׁוּב רֵיקָם". הלב נפעם ומתמלא הכרת תודה.
לֹא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה: לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה־לָ֤ךְ יְקֹוָק֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ... וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ ה'.
ובאותה הנשימה ביקור היסטורי כזה צריך לעורר אותנו להתרומם מעל השטח הנמוך של הדיונים שלפעמים אנחנו נמשכים אליהם, להרגיש את הרוח הגדולה שנושאת את עמנו, ולהיענות לקריאה הגדולה שקול ה' קורא אלינו. להיות טובים, לעשות טוב, להידבק בטוב ה', ולעשות צדקה ומשפט - ויתקיים בנו בחסד ה' ונברכו בך כל משפחות האדמה.