הרמב"ם פוסק להלכה כי "אין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים". לקראת חג הפורים, כשאנו עוטפים את ילדינו באהבה, איננו יכולים לחגוג את נס ההצלה ולשמוח בשעה שילדים אחרים, בשר מבשרנו, עדיין נתונים בצרה ונושאים אלינו עיניים בתקווה.
אף שמאות נשים וילדים חולצו בשנה האחרונה מהכפרים, המלאכה רחוקה מלהסתיים: מאות ילדים ואימהות נוספים עדיין מחכים בסתר, בלב פועם, לחזור סוף סוף הביתה, לחיבוק של עם ישראל. כל רצונם הוא בסיסי ופשוט - לנשום לרווחה, לחיות בבטחה, ולגדול ללא אלימות, השפלות או פחד יומיומי.
מתנות לאביונים בהידור הגדול ביותר
ביום הפורים, כולנו מחפשים לקיים את מצוות "מתנות לאביונים" על הצד המהודר והזך ביותר. יש לנו זכות, ואולי חובה מוסרית ויהודית, למקד את המצווה בדיוק במקום שבו היא מצילה חיים של ממש - הרי אין מתנות לאביונים מהודרות וחשובות יותר מאשר פדיון שבויים. התרומה לארגון 'יד לאחים' אינה מסתיימת ברגע הדרמטי של החילוץ הפיזי מהכפר העוין. הילדים האלה, שחוו כל כך הרבה, זקוקים למסע ארוך ועדין של ריפוי ושיקום נפשי, לדירות מסתור ולליווי צמוד, אוהב ועוטף לאורך שנים.
וכאן טמון הפלא המרגש מכולם: לראות את הילדים הללו מתחברים לשורשיהם, מגלים מחדש את החיוך שלהם וצומחים מחדש - זהו בניין עם ישראל במיטבו. דווקא כשאנו רואים את תהליכי השיקום הללו מצליחים לנגד עינינו, זהו בדיוק הזמן להושיט את היד ולהבטיח שהאור הזה ימשיך לדלוק.
סגירת מעגל היסטורית בציון מרדכי ואסתר
כדי להוקיר את השותפים למצווה שפותחים את ליבם, ב'יד לאחים' מאפשרים סגירת מעגל היסטורית ומרגשת עד דמעות. כל מי שיעביר "מתנות לאביונים" לטובת הפעילות הקדושה הזו, יזכה ששמו ושמות יקיריו יוזכרו בתענית אסתר, בציון מרדכי ואסתר בעיר המדאן שבאיראן.
שליחים מקומיים יתפללו עבורו במקום קבורתם של מנהיגי הדור שהצילו את ישראל בימים ההם, למען אלו שמצילים נפשות בזמן הזה.
הילדים האלה מחכים לנס פורים משלהם. אל נעמוד מנגד - רק בשותפות אמת ובלב פתוח נוכל להושיט להם את היד שתמשוך אותם בחזרה אלינו. פתחו את הלבבות לקראת החג, קיימו מתנות לאביונים בהידור המושלם, והיו שותפים לפדיון שבויים של ימינו, כדי שגם להם תהיה אורה, שמחה וישועה!