בימים האחרונים מסתובבת ברשתות החברתיות עצומה עם פוליטית שמבקשת מנשיא ארה"ב טראמפ ואנשי ממשלו להטיל סנקציות על היועמשי"ת גלי בהרב מיארה, וכן על שופט העליון יצחק עמית.
התנהלותם המתמשכת של השניים שמתפקדים כאופוזיציה חזקה לממשלה הנוכחית, למוסר ולצדק, מצדיקה לדעת רבים את הפנייה לנשיא טראמפ כמוצא אחרון, בסגנון התערבותו לטובת ראש הממשלה נתניהו בבית המשפט בהאג.
על אף שמבחינה מוסרית, כאמור, לכאורה היה מקום לפעולה שכזו חתימה על עצומה שלא רק שאסורה בתכלית, אלא גם מאוד מסוכנת. ראשית, צריך לדעת שיהודי שמוסֵר יהודי לידי נכרים, כדי שיפגעו בו פיזית או כלכלית אין לו חלק לעולם הבא, והוא נחשב מבחינה הלכתית כגוי לכל דבר, וגרוע מכך (כמבואר ברמב"ם ובשולחן ערוך): אין להתאבל עליו כשהוא מת, אלא לעשות יום שמחה. אין להציל אותו בשעת סכנה, אין למנות אותו כיהודי לכל דבר שצריך מניין, ספר תורה או תפילין שנכתבו על ידו פסולים, ועוד.
אך פה הדבר חמור יותר מפני שמדובר בפגיעה לאומית בעם ישראל; מקום המדינה, ממשלות ישראל סבלו ועודנה סובלות מבחישה והתערבות גסה מצד מדינות זרות בביטחון, בכלכלה, בסוגיות של זהות יהודית, במשפט ובמדיניות החוץ.
אנחנו סובלים מאוד גם מצד בעלת בריתנו המרכזית; בממשל ביידן שהשית על מתיישבים סנקציות שרירותיות ופגע בחיילינו באמצעות אמברגו על משלוחי נשק מצילי חיים בסיסיים כ-9D, ואנחנו זוכרים היטב את דרישתו העצבנית של הנשיא טראמפ להסגת מטוסינו ששהו באוויר בדרכם להפצצת טהראן במהלך מלחמת 12 הימים מול איראן. כמו כן, כידוע במקום שהמלחמה תתנהל מהבור בקריה, היא מתנהלת מקריית גת. אנחנו כבר סובלים יתר על המידה מההתערבות האמריקאית במדיניות הפנים והחוץ, שאין שום סיבה לדחוף את ארה"ב להתערבות נוספת בעניינו הפנימיים ולאבד את מעט הריבונות שעוד נותרה לנו.
הכנסת התערבות של ממשל זר, גם מהקרובים והידידותיים שידענו לתוך מערכות השלטון בישראל, צפוי לגרום נזק לדורות. שהרי אם טראמפ יתערב כעת, מה ימנע מנשיאים דמוקרטיים עוינים מהסוג של חוסיין אובמה וג'ון ביידן להתערב בנושאים לרעתנו? זוהי כידוע הקדנציה השנייה והאחרונה של הנשיא טראמפ, ולא בטוח כלל שגם מחליפו יחזיק בעמדות פרו ישראליות.
והרי בדיוק כך בית המשפט העליון השתלט על חיינו: לקיחת סמכות על בסיס חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", שחברי הכנסת היו בטוחים שהסמכות תישאר בידיהם. אותה התערבות חיצונית של אומות עולם היא שהבילה לחורבן הממלכה החשמונאית והבית השני, כאשר האחים החשמונאים, הורקנוס ואריסטובולוס נלחמו ביניהם ופנו לעזרת פומפיוס. באופן זה הפכה הממלכה היהודית למדינת חסות רומית, ובהמשך לחורבן מלא.
כפי שמלמדנו המוסר היהודי, לא מתקנים עוול בעוול. לנבחרי הציבור שלנו יש הרבה יותר כח ממה שהם משתמשים בו, ואפשר להזיז את השופט עמית והיועמ"שית מיארה מתפקידיהם גם ללא עזרת הגויים. אם יש דבר שלמדנו מהמלחמה הוא שעלינו לשאוף לביטול התלות במדינות זרות, וכך, אי"ה נקדם את הגאולה השלמה.
הכותב הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר בחיפה