על פי דיווחים שונים יועציו של טראמפ מציעים לו להמתין לתקיפה ישראלית באיראן ורק לאחר מכן לתקוף, מנגד עד לא מכבר נטען שטראמפ יעדיף לתקוף ללא כל מעורבות ישראלית על מנת לשמר את הקואליציה האזורית שהוא טווה.
על היתרונות והחסרונות שבתקיפה ראשונית ישראלית או אמריקאית שוחחנו בערוץ 7 עם תא"ל במיל' ארז וינר, כיום עמית מחקר במרכז לאסטארטגיה (ICGS).
בראשית הדברים מציע וינר שלא להתרשם במיוחד מהפרסום באתר 'פוליטיקו', "זה כמו כתבה בעיתון הארץ שאומרת שנתניהו לא רוצה לתקוף בלבנון. לא צריך להתייחס", הוא אומר ומזכיר כי "טראמפ יודע להגיד את מה שהוא רוצה וסביבו יש מי שיודעים להביע את דעתם, ולכן מכל מיני יועצים ומצטטים שאומרים מה שטראמפ רוצה, לא צריך להתרגש מזה יותר מדי".
וינר מציע להתיחס למעשיו של טראמפ ככאלה המוכיחים את שאיפותיו ותכניותיו. "הוא הביא לכאן כמעט מחיצת מיכולות האוויר של ארה"ב. אין כעת שדה תעופה במזרח התיכון שלא חונים בו מטוסי קרב, מתדלקים ומטוסי ריגול או סיוע אמריקאיים, בירדן, בישראל, בכרתים, יש שתי נושאות מטוסים שכל אחת מהן היא שדה תעופה בפני עצמו". מהנוכחות הזו, סבור וינר, ניתן להבין את רצינות כוונותיו של הנשיא האמריקאי.
עם זאת, לשאלתנו אם יתכן וכל אלה לא נועדו אלא לחזק את העמדה האמריקאית במו"מ, משיב וינר ואומר כי אכן "טראמפ הוא איש עסקים שבאמת מעדיף לפתור דברים בשיח. העמדה האמריקאית רחוקה כשנות אור מזו האיראנית ולכן טראמפ צריך להראות גם לבייס שלו בארה"ב וגם בעולם שהוא גילה רצון טוב להגיע להסכם, אבל כשהאיראנים ממסמסים את המו"מ זה יעבור למתקפה. זה יכול לקרות מחר, מחרתיים או בשבוע הבא. אנחנו רוצים לקוות שזה יקרה בפורים...".
ובאשר לשאלת יתרונות הבכורה בתקיפה, אמריקאית או ישראלית, משיב וינר מנקודת מבט מקצועית: "מבחינת טראמם יש יתרון לתקיפה ישראלית מובילה. ישראל הוכיחה שהיא יודעת לפעול בשמי איראן, היא יודעת לדכא את הנשק האיראני נגד מטוסים, לפתוח נתיבים וכו', אבל מאחר ואת הסבב הנוכחי אמריקה היא המובילה, ומאחר וטראמפ כבר יצא בהצהרות שלו ומאחר והוא כבר עובד כחודש על בניית כוח אמצעים ומטרות, אני יכול להעריך בסבירות גבוהה שהוא זה שירצה לתקוף ראשון ובצורה משמעותית".
עוד מוסיף וינר ומעריך כי למרות ההצהרות והאיומים שמגיעים מטהרן "לא נראה את איראן תוקפת את ישראל. היא צריכה להיות די טיפשה כדי לעשות זאת, כי תקיפה תכניס את ישראל מיידית למערכה וכשכל חיל האויר האמריקאי נמצא אצלם על הראש הם לא צריכים גם את ישראל".
לעומת זאת מעריך וינר הפעלה איראנית של השלוחות השונות, בין אם אלו החות'ים שעשויים לירות לעבר ישראל, ובין אם המיליציות העיראקיות תומכות איראן שיפעלו גם הן, וכך גם חיזבאללה ש"נמצא בלחץ כבד מכל הכיוונים, כי מצד אחד ישראל איימה עליו ועל ממשלת לבנון איום ברור, ושמענו את ממשלת לבנון מאיימת על חיזבאללה, אבל מצד שני הארגון מאוים על ידי הממשל האיראני שאומר לו שאחרי ההשקעה רבת השנים בארגון כעת הגיעה השעה לפרוע את ההשקעה.
באר להערכתו לפי איראן לא תתקוף ישירות את ישראל, מבהיר וינר כי לא מדובר במסקנה הנובעת מחולשת הכוחות האיראניים על רקע 'עם כלביא', שכן הכוחות אמנם נחלשו משמעותית אך הם עדיין קיימים. לעומת זאת ירי איראני ישירות על ישראל נמצא בסבירות רחוקה מאוד כי "ארה"ב תתקוף ממזרח דרך נושאת המטוסים לינקולן שכבר נמצאת במפרץ הפרסי, מדרום מזרח דרך מטוסי הקרב שחונים בירדן, ממערב דרך נושאת המטוסים ג'ראלד הפורד שנמצאת בים התיכון ומצפון ממטוסים שיגיעו מארה"ב ומהבסיסים באירופה. כשכל זה קורה הדבר האחרון שאתה רוצה הוא להכניס עוד אויב משמעותי שהוכיח יכולות אפקטיביות וקטלניות, כמו ישראל. לכן אני מעריך שלא נראה תקיפה איראנית אוטומטית כלפי ישראל כפי שהם מאיימים כעת".
לשאלה אם ישראל תמצא את עצמה תוקפת גם מבלי שהיא תותקף, אומר תא"ל וינר כי אירוע שכזה יכול לקרות במציאות בה ארה"ב תבקש זאת מישראל מסיבות שונות שיכולות להתפתח, או במציאות בה ישראל תבין שארה"ב תוקפת מטרות אך לא את המטרות שמטרידות אותה, כלומר הטילים הבליסטיים, אלא מתמקדת בגרעין ובהנהגה האיראנית. במציאות שכזו ישראל תבחר לנקוט פעולה של ממש, אך תעשה זאת בתיאום עם האמריקאים.
תקופת ההמתנה, מעריך וינר, לא יכולה להיות ארוכה מדי, ועל כך ניתן ללמוד מההבנה שארה"ב אינה יכולה לפרווס כל כך הרבה כוחות לאורך תקופה ארוכה כל כך. לנוכחות צבאית שכזו יש מחירים כבדים, גם אם הכוח אינו מופעל. כעת ישנם מטוסי קרב אמריקאים שחונים בשדות תעופה שאינם מותאמים לתחזוקת סוג כזה של מטוסים. משום כך להערכתו ההכרעה תיפול בתוך ימים או לכל היותר שבועות בודדים.