בשעת כתיבת שורות אלו לא ברור אם בכלל תתרחש התקיפה המיוחלת והחשובה למדינת ישראל; האם כבר החלה בפועל או שהיא עומדת להתחיל בימים הקרובים בדיוק סביב ימי הפורים.
ההפתעה שניחתה עלינו לפני שנתיים וחצי בשמחת תורה, ובמיוחד ותוצאותיה הקשות, הגיעו בשיאו של פילוג פנימי קשה במיוחד. במשך שנה שלמה של מאבק סביב הרפורמה המשפטית, נראו כאן תופעות שלא נראו קודם לכן, בוודאי לא בהיקפים ובעוצמות שניכרו לעין כל: קריאות לגורמי חוץ להתערב בנעשה בישראל, ניסיונות לגרום למשיכת כספים ולעצירת השקעות, תקיפת נציגים רשמיים של המדינה בחו"ל, מאבק סביב תפילות יום הכיפורים בתל אביב, ומעל לכל ניסיון לפגוע בעצם הכשירות המבצעית של צה"ל.
היום כבר ברור לחלוטין הקשר בין הפיצול הפנימי לבין החלטת החמאס על עיתוי המתקפה הרצחנית. יש לזכור שהפיצול והפירוד נמשכו ללא הרף כמעט על כל אחד ממהלכי המלחמה וסוגיית החטופים.
פרשנים רבים כבר עמדו על כך שכל המהלך של המן להשמדת עם ישראל והערכתו שהוא יצליח במזימתו, נשענה על כך שמדובר בעם מפוזר ומפורד. לא מדובר רק בפיזורם הגיאוגרפי של היהודים בין העמים, אלא במיוחד ובעיקר בפיצול הפנימי, בפירוד שבתוכם, בכך שאין אחדות ביניהם.
במהלך ההיסטוריה כבר עמדו רבים ממקורותינו על המעלה הגבוהה המיוחסת לאחדות בתוך עם ישראל. כך, לדוגמה, בבראשית רבא ל"ח נכתב: "רבי אומר גדול השלום, שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלום ביניהם, אמר המקום: כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם". הגר"א בפירושו על ספר משלי מציין כי "כמו שנאמר והוא באחד ומי ישיבנו, כלומר, כאשר ישראל באחדות גמור, אז השכינה שורה בישראל". חשוב במיוחד לראות שמעלת האחדות עומדת בפני עצמה עד כדי ניתוקה המוחלט ממצבו הרוחני של עם ישראל, אפילו אם מדובר בעבודה זרה.
מכן מובנת גם תשובתה של אסתר לניסיון ההשמדה של העם היהודי על ידי המן: "לך כנוס את כל היהודים". כמובן שלא מדובר רק בכינוס פיסי אלא באיסוף כולם לצורך החזרת האחדות הפנימית. זה לא היה מובן מאליו שהיהודים בשושן יתכנסו לפי פקודתו של מרדכי. בשושן הבירה היו ככל הנראה לא מעט יהודים שכבר אימצו את דפוסי התרבות של עיר הבירה הפרסית. עוד יש להניח שלא מעט מהם כעסו על מרדכי שסיכן אותם בכך שלא הסכים לכרוע ולהשתחוות להמן. הצלחתו של מרדכי להביא לכינוס כל היהודים הייתה בחינה מוקדמת של יכולתם לעמוד במלחמה העומדת להיפתח מולם בגזירת המן.
לכל אורכה של המגילה מפוזרים הרמזים על האחדות שהושגה בפורים. פירוש הגר"א על מגילת אסתר מצביע על השימוש בלשון יחיד כאשר מדובר ברבים. "כך הפסוק 'ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם': 'ועמוד', פירוש באחדות גמור. ותיאור הרבים דווקא בלשון יחיד נמצא גם בפסוק 'וקבל היהודים את אשר החלו לעשות'. פירוש, כולם קיבלו כאחד".
החברה היהודית בישראל רחוקה מאוד מאחדות, מה שניכר היטב בכל מהדורת חדשות ובכל הדיווחים. אולם בתוך חוסר האחדות, אפשר להתנחם בכך שבכל הנוגע לסוגייה האיראנית יש אחדות רבה, כשהכול כמובן יחסי. בניגוד למהלכי המלחמה שכמעט סביב כולם התנהלו ויכוחים, הרי לנוכח ההתפתחויות האחרונות נראה שנוצרה לכל הפחות אחדות מסויימת סביב הצורך להשמיד את הסכנה.
לקראת פורים נתפלל שתוצאות המהלכים מול איראן יסתיימו בימים האלה כמו בימים ההם, בניצחון מוחץ של היהודים.
הכותב הוא פרופסור חבר ומרצה במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר-אילן. המאמר מובא באדיבות "מצב הרוח"