
חברים, נדרשת כאן הכרעה לא פשוטה.
ממשלת ישראל הנוכחית טובה להתיישבות, מקדמת דברים שהיו תקועים שנים, ומנסה לטפל גם בשורש. בסך הכל מצבנו הכללי, במדדים אובייקטיביים רבים, אינו רע בכלל, וזאת על אף המלחמה והתמשכותה. כמובן, יש נושאים רבים שעדיין מצריכים טיפול שורש מעשי ודוק.
מאידך גיסא, הקיטוב בחברה הישראלית, הנובע מסיבות רבות, בין אם בתחושות ובין אם באמת, הולך וגדל.
יש לא מעט סיבות לתמוך בהמשך נוסחת הממשלה הנוכחית, שבשיטתה היא ימין מלא, בכל הכוח והיכולות האפשריות ולאור המגבלות שתמיד קיימות.
ברמה האישית והקהילתית (הדתית), ייתכן שזהו האינטרס המוביל. אבל המחיר לדבר אינו מבוטל. ליותר מדי אנשים לא נוח, לא מדויק, ולא אפשרי להמשיך להחזיק את האלונקה בנוסחה הזו.
הנוסחה החלופית היא פשרה מסוימת בקצב ההתקדמות, לצד בניית מערכת פוליטית רחבה יותר של ימין, מרכז ומסורתיים. ברור שלנוסחה זו יש כיום שותפים רבים, וגם ברמה הפוליטית היא יכולה להגיע לרוב של כ-70 מנדטים, שהם בקירוב כ-70% מהציבור היהודי בישראל.
נכון, ברמה ההתיישבותית ועוד, ייתכן שההסדרות, ההכרזות והרפורמות יואטו. אבל ייתכן שבתחומים אחרים נצליח להגיע לנוסחאות קיום טובות יותר, אולי גם בשדה המשפטי, ואולי בתחומים נוספים. הרווח הגדול יהיה גם תחושת שותפות רחבה יותר.
לטובת העניין חייבת לקום מפלגת ימין מסורתי רחבה, שתאפשר שותפות גם לגורמי מרכז דוגמת אייזנקוט, ואולי גם בנט וליברמן, בקואליציה רחבה יותר, בראשות נתניהו וככל הנראה בכהונתו האחרונה (כך נראה, גם הגיל נותן אותותיו). ייתכן שנוסחה זו תשאיר לעת עתה את גורמי הקיצון השונים מחוץ למשוואה.
הכל חשוב ונצרך, אבל הלכידות שלנו כעם היא ערך משמעותי המחייב חיזוק זו לא נאיביות זו משימה חשובה לא פחות מההישגים האחרים, ברמה מסויימת, היא המאפשרת להגיע אליהם…
אני לא קורא כאן לוותר על ההישגים שהושגו, וגם לא להקל על חיי המחבלים הכלואים. מה שהושג צריך להישמר. אינני קורא למו"מ עם הפלסטינים, למעט מו"מ על נוסחת חייהם תחת ריבונות יהודית ישראלית, ללא שאיפות לאומיות.
אני קורא למכנה המשותף הרחב, לכל מפלגה שתהיה מוכנה לחתום על עקרונות יסוד, כגון:
1. מדינת ישראל היא ביטוי לריבונותו ומורשתו של עם ישראל. לאור זאת נפעל לחיזוק הזיקה ההיסטורית ולחיזוק סל הערכים היהודי והישראלי בכלל המערכות.
2. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. נכבד ונאפשר שוויון זכויות לכל מיעוט המכבד זאת, ונפעל לחיזוק הרוב היהודי בישראל.
3. רק לומדי תורה שתורתם אומנותם, באופן מוכח ואחראי ייחשבו כנושאים בנטל בדרך זו. כל השאר יחויבו לשאת בנטל המדינה.
4. נפעל לחיזוק ישראל כמעצמה אזורית.
5. נפעל לבניית צבא איכותי, יעיל ואפקטיבי בכלל הזירות.
6. נפעל לקידום ולעידוד תעשיות ויוזמות עתירות ידע וטכנולוגיה, להמשך שגשוג הכלכלה והעוצמה של מדינת ישראל.
לעקרונות אלו יש רוב במדינה. וגם אם הנוסח המוצע יזוז במילה או שתיים, נפעל לעגן אותו בקונצנזוס רחב ככל שניתן.
ההכרעה המוצעת, הלא פשוטה, היא בין מכנה משותף רחב עם האטה מסוימת במימוש החלומות הגדולים, לבין מכנה משותף מצומצם עם מימוש מהיר ורחב של החלומות.
אני בעד האופציה הראשונה, וקורא לכלל הכוחות המתארגנים והפוליטיים הקיימים והחדשים ללכת בכיוון הזה, לפחות בקדנציה הבאה.
זה מצריך קריאה ודיבור של כלל הציבור בכיוון הזה ואני קורא לכל מי שמסכים עם הכיוון המוצע לפעול בעניין.
קובי אלירז שימש כיועץ לענייני התיישבות תחת שרי הביטחון משה (בוגי) יעלון, אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו וכיועץ לשר הביטחון נפתלי בנט לענייני שטחי C.