לקח שושן: התפילה כנשק אסטרטגי

תתארו לכם מציאות שבה מנהיג אחת המפלגות הגדולות מכנס בימים אלה מסיבת עיתונאים פונה אל עם ישראל ואומר: "ערב טוב לכם מצביעים יקרים, בניגוד לכל המועמדים האחרים, באתי לומר לכם הערב את הדברים הבאים: 'אינני בטוח שאני ראוי, אינני בטוח שאצליח, אינני בטוח שאני האיש שראוי ושיודע להנהיג ולמצוא פתרונות נכונים לכל האתגרים הגדולים העומדים בפני המדינה הזו.

"כן, יכול אני להבטיח שאעשה ככל שביכולתי להנהיג אתכם ואת המורכבות הלא פשוטה של מדינת ישראל על אתגריה, וקשייה. בצניעות מתבקשת ובתחושת אחריות גדולה אני ניגש בדחילו ורחימו למירוץ הזה על הצבעתכם ומקווה שאצליח אם אבחר. תודה על אמונכם בי למרות שגם כרגע אני לא יכול להבטיח לכם שתמיד אנצח ותמיד אמצא את הפיתרון הנכון והראוי".

*

המשכן שבני ישראל מקימים השבוע בפרשה שלנו, קצת שונה מאותו אחד שבפרשת תרומה שבוע שעבר. המשכן הראשון הוא המשכן 'של משה', בעוד המשכן השני הוא זה 'של אהרון'.

המשכן הראשון מהווה רעיון העומד בפני עצמו - משכן שתכליתו להוות מוקד של מפגש בין האדם לאלוקיו. המשכן הראשון אינו נועד - בעיקרו - לפולחן דתי ולעבודת קורבנות. הוא יותר נועד לשיח אינטימי בין אדם לקונו. הוא מהווה מעין בית תפילה וחיבור בין ארץ לשמיים. סוג של גן העדן ממנו גורשנו בו היינו קרובים מאי פעם, כל אחד מאיתנו, לקב"ה.

המשכן של אהרון לעומת זו - זה שנראה השבת - הוא משכן של כפרה. משכן סליחה. משכן שבו הכהנים והלוויים עוסקים בהקרבת קורבנות שרובם - לא כולם - נועדו לכפר על פשעי היחיד והציבור.

וכך, בכפל הפרשיות העוסקות במשכן, רומזת התורה לשני 'משכנים' שונים שנמצאים במשכן אחד - ובעצם גם במשכננו הפרטי, בלב של כולנו - ומבקשת מאיתנו מחד לא לוותר על החלום הגדול, לרצות לעלות מעלה מעלה ולהתקדם בכל הכוח. לא להפסיק לרצות לתקן את העולם, אך בה בעת לא לוותר על חרטה ותשובה, על הצניעות ועל כובד הראש, מול האתגרים הגדולים שיש בחיינו ועל חכמת הפרטים הקטנים.

*

בשעת כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור איזו שמחת חג, תהיה לנו בפורים הקרוב. השמועות והחששות רבים, כך גם האמונה והתפילות.

אבל בשושן הבירה בימים ההם, החששות והפחדים היו כבירים ואמוציונליים יותר, והעם הזה ידע לעשות בעיקר את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לא להתחנן מול המלך, גם לא לבקש רחמים מהמן הרשע. בני ישראל בממלכה ההיא בחרו בעצת מרדכי לפנות לאלוקים ולהתפלל.

למרות ההבדלים הגדולים בין התקופות, כלי הנשק שנקרא 'תפילה' לא השתנה. כדאי וראוי להשתמש בו גם השנה.

חג שמח יהודים.

המאמר באדיבות "מצב הרוח"