הרב אמנון בזק, מרבני ישיבת הר עציון, פרסם אמש (ה') פוסט בפייסבוק שבו מתח ביקורת על קביעתם של 'רבני הקו' להחרים את הבחינות לרבנות, בעקבות הכרעת בג"ץ לאפשר גם לנשים להיבחן. לדבריו, ההחלטה מצערת ואינה מוצדקת.
לדבריו, בג"ץ לא קבע שנשים יוכלו לקבל סמיכה לרבנות, אלא רק לגשת למבחנים ולקבל את ההכרה המקצועית והכלכלית הכרוכה בכך. הוא כתב כי עצם ההתייחסות ללימוד תורה של נשים וליכולתן לקבל הכרה להוראת הלכה, כאילו מדובר בפריצת דרך חמורה המצדיקה החרמה של הבחינות, היא "תמוהה ואינה עולה בקנה אחד עם המקורות, עם עמדת הרבנים הראשיים הציוניים בעבר, וגם לא עם המציאות של עולם התורה המתחדש המופלא של נשים בדורות האחרונים".
בהמשך הזכיר כי ראשונים ופוסקים רבים לא ראו כל בעיה בכך שנשים תהיינה מורות הוראה. הוא ציין כי ספר החינוך (מצווה קנב) קבע שאיסור הוראת ההלכה בשכרות נוהג "בזכרים, וכן באשה חכמה הראויה להורות", והוסיף כי מכאן שלדעתו נשים חכמות ראויות להורות הלכה בישראל.
עוד הזכיר את דברי בעלי התוספות ביחס לדבורה הנביאה, ואת פסק החיד"א (ברכי יוסף חו"מ סי' ז ס"ק יב), "אף דאשה פסולה לדון, מכל מקום אשה חכמה יכולה להורות הוראה". לדבריו, זו גם הייתה עמדת הרבנים הראשיים הציוניים, ובהם הרב הרצוג שכתב "קיימא לן שאישה ראויה להורות הוראה", הרב ניסים שציין "וגם בדורות הראשונים רבות בנות למדו תורה, ומהן היו גדולי תורה ממש והרביצו תורה, וכמה מהן כתבו פסקים וחידושי תורה", והרב בקשי דורון שכתב "אשה וגר יכולים לשמש מורי הוראה וללמד תורה ופסקים, תפקידים שהסמכות בהם נקבעת לפי כישורי המועמדים והסמכות יונקת מן הכישורים".
במישור העקרוני כתב כי בדורות האחרונים נפתח עולם התורה בפני נשים, כפי שנפתחו בפניהן תחומים נוספים. הוא תהה האם ייתכן לעודד מצב שבו נשים יכולות לכהן במשרות בכירות בתחומי רפואה, כלכלה ומדיניות, אך דווקא בתחום התורה יוגבלו צעדיהן ורמת הידע שלהן תהיה חלשה יותר.
לדבריו, נשים רבות, יראות שמים ודבקות בתורה, הגיעו לרמה תורנית גבוהה ולידע הלכתי נרחב, וממילא גם ליכולת תרומה והשפעה משמעותית. הוא הוסיף כי כשם שגברים מבקשים להיבחן ולקבל הכרה על ידיעותיהם, גם לנשים יש רצון דומה.
בסיום דבריו ציין כי בעולם הדתי קיימות כיום בעיות חינוכיות מורכבות של מחויבות להלכה ולשמירת מצוות, וכתב כי "קשה להבין את ההיגיון לקדש מלחמה דווקא על נשים השואפות לגדול בתורה ולהתפתח בהלכה". לדבריו, תמיכה במניעת נשים מזכות זו היא "גזרה נגד עולם התורה הנפלא הזה, שמעשיר כל כך את העולם באהבת תורה ויראת שמים".
כזכור, בשיחה עם ערוץ 7 מסרו כמה מתלמידי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור ומנהיג ישיבות הקו, כי הרב מתנגד לכך שאברכים ובחורי ישיבות ייגשו למבחני הרבנות הראשית לישראל, בשל מתן האפשרות לנשים להירשם למבחנים.
לדבריהם, מדובר בעמדה עקרונית של הרב ביחס למתכונת הבחינות, ולשיטתו אין זה ראוי שבני ישיבות ישתתפו בהן כאשר הרישום פתוח גם לנשים.
הרב שלמה אבינר, נשיא ישיבת עטרת כהנים ומרבני הקו, התייחס לשאלה בעקבות החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שהכריח את הרבנות לאפשר לנשים להיבחן בבחינות לרבנות.
בשאלה שהופנתה אליו נאמר, "עכשיו שהבג''ץ הכריח את הרבנות לאפשר לנשים להיבחן בבחינות לרבנות, האם מותר לגבר להיבחן אם יש שם נשים?", והוא השיב, "מן הדין מותר, כי נוכחותן אינה פוסלת את הבחינות לגברים, אבל חכמים גזרו שלא להבחן והלכה כמותם", אמר הרב אבינר ברומזו לדברי הרב טאו.