שלומית פרץ ושלומית קלמנזון
שלומית פרץ ושלומית קלמנזוןצילום: אולפני אתרוג

השבעה באוקטובר היה עבור שלומית פרץ לא רק יום מטלטל אלא רגע של הנעה לפעולה.

שלומית, אלמנתו של אלירז ז"ל וכלתה של מרים פרץ, שאיבדה גם את בנה הבכור אוריאל - ידעה בדיוק מה עובר על מאות הנשים שחייהן התנפצו באותו בוקר.

המראות הקשים והידיעה על מספרן העצום של האלמנות הצעירות שהתווספו למשפחת השכול גרמו לה לרצות לפעול למענן. היא חברה לעמותת "סולמות", שזיהתה את הצורך החברתי הבוער, ויחד הקימו את פרויקט "קומה" - מיזם שנועד לסייע לאלמנות המלחמה שעולמן וביתן חרב ברגע אחד.

הניהול של המיזם הוא סגירת מעגל כואבת אך הכרחית. "מאז שאלירז נהרג, בעיקר הייתי בבית, לא עבדתי כמעט. אותי המלחמה תפסה במקום מאוד חשוף. לראות שכל כך הרבה נשים צריכות להיכנס לסיטואציה הקשה והכואבת הזאת - זה מאוד טלטל אותי".

למידע נוסף על פעילות המיזם ולהצטרפות כשותפים בבניית קומה נוספת עבור משפחות הגיבורים

כשהיא נשאלת על הדרך הנכונה לגשת לאובדן כה קשה, שלומית מדגישה את האינדיבידואליות של השכול. "חשוב להבין שהכאב של כולם הוא כאב מאוד גדול", היא מדגישה ומציינת ש"אי אפשר להשוות בין כאב לכאב, הכאב הוא שובר ומשנה חיים. לכל אחד יש את הדרך שלו. אין משהו שנכון או לא נכון. חשוב שכל אחד יכיר בזה וייתן מקום וכבוד לכאב של כל אחד, ולדרך של כל אחד בתוך זה. לכל אחד יש את הנקודות הרגישות בשבילו ואת מה שמחזק אותו".

מתוך הניסיון האישי שלה שלומית זיהתה את הפערים במערכות התמיכה הקיימות. למרות המעטפת של משרד הביטחון והמסירות של הקהילה והעמותות , היא זוכרת היטב את הרגעים שבהם נותרה לבד וחסרת אונים מול הבירוקרטיה או אפילו מול המטלות הפשוטות של הבית. "היו מקומות שאני יודעת שהתמודדתי לבד, ושבהם לא היה מי שיעזור לי. בעיקר הדברים הקטנים של היום-יום. גם לא רציתי להרגיש כל הזמן שאני תלויה באחרים ונזקקת.", היא משתפת.

פרויקט "קומה" לא בא להחליף את המדינה או את ארגוני התמיכה הגדולים, אלא להיכנס בדיוק לאותם סדקים שבהם המערכת הגדולה מתקשה לתת מענה, במיוחד תחת העומס חסר התקדים של המלחמה הנוכחית.

מתוך הניסיון של עמותת "סולמות" בראשות הרב יוסף צבי רימון בעבודה עם חיילים מתחילת המלחמה, קם המיזם של קומה. חלק מהחיילים שקיבלו מהעמותה ציוד טקטי וסיוע בחזית הם אלו שכעת יש צורך לדאוג לאלמנותיהם מתוך מחוייבות עמוקה.

ב"סולמות" זיהו את הצורך האקוטי בשטח ואת הפערים במענה הממשלתי. מנכ"ל העמותה, הרב אלי טרגין, פנה לשלומית פרץ וביקש ממנה לנהל את המיזם. הבחירה בה נבעה מהיותה דמות מופת שחוותה את האובדן על בשרה, ומתוך הכרה בכישוריה המקצועיים ובניסיונה רב השנים.

אל פרץ הצטרפה שלומית קלמנזון העובדת לצידה בניהול המיזם כיועצת בכירה ואסטרטגית. השותפות ביניהן היא עמוד השדרה של הפעילות בשטח ומדגיש את הייחודיות של "קומה" כמיזם שמנוהל ביום יום ע"י אלמנות צה"ל עבור אלמנות צה"ל. בנוסף אליהן שותפות לצוות גם לירית לופז, מלווה כלכלית ואישית בעלת נסיון מקצועי רחב, וכן תהילה בארי שמנהלת את הפרוייקט בצד האדמניסטרטיבי.

בתחילת הפעילות בוצע מיפוי של השטח כדי לתת מענה מקיף מקצה לקצה. "ראינו שיש עמותות שנותנות חופשים, נופשים, קבוצות תמיכה וחיפשנו איפה נדרשת העזרה שלנו", מסבירה פרץ.

העזרה של "קומה" מתמקדת במספר תחומים עיקריים, כשהקו המנחה הוא מינימום בירוקרטיה ומקסימום רגישות לצורך האישי והייחודי של כל אלמנה.

כך, בטווח המיידי, ניתן סיוע כלכלי ואף לוגיסטי יומיומי שנעשה מתוך זיהוי הצרכים האישיים והמשפחתיים לאור המציאות החדשה ומתוך נסיון להקל על האלמנה. בשל העובדה שמשרד הביטחון דואג לפתרונות מסויימים - אך לא למעטפת כוללת, הפרויקט מסייע במימון עזרה במטלות הבית, בייביסיטר, או רכישת אוכל מוכן. "אנחנו אומרים להן: כל דבר שיכול להקל עלייך, לפנות אותך להתמודדות האישית והמשפחתית הקשה ולתת לך כוח - נכנס בקטגוריה הזאת". מעבר לכך, המיזם מסייע גם בהוצאות חריגות כמו אירועי בר/בת מצווה, תיקון מכשירי חשמל שהתקלקלו בפתאומיות והוצאות בלתי צפויות נוספות, הכל בהתאם לצורך האינדווידואלי של כל אחת.

במקביל ב"קומה" פועלים למיצוי זכויות האלמנות, להנגשת המידע ולטיפול עד הפרטים הקטנים כולל העלאת טפסים יחד לפורטל של משרד הביטחון.

"המידע ממשרד הביטחון לא תמיד עובר בצורה ברורה", מסבירה פרץ. המלווה הכלכלית של הפרויקט, לירית לופז, עוזרת לנשים לקבל את מה שמגיע להן וגם לחשוב על העתיד -. ליווי אסטרטגי לתווך הארוך הכולל תכנון פיננסי, ייעוץ כיצד להשקיע את הכספים ובניית חוסן כלכלי לעתיד המשפחה.

בנוסף, קיים גם מערך של תחזוקת הבית. "לפעמים כשצריך לתלות תמונה או לפתוח סתימה ואין מי שיעשה את זה, זה גורם לתחושת חוסר אונים הכי גדולה. אנחנו עוזרים דרך מתנדבים או אנשי מקצוע לסדר את הדברים הקטנים האלה בבית כדי שהנשים ידעו שבכל מצב, יש להן אל מי לפנות".

"הנשים האלה הן גיבורות. הבעלים שלהן יצאו להגן על כולנו בידיעה שהם עלולים לשלם במחיר חייהם. אנחנו משתדלים להיות כאן בשבילן מתוך תחושה של מחויבות עמוקה. כולנו חייבים את החיים שלנו לחיילים האלה ולמשפחות שלהם שלעד יחיו עם כאב חוסר וגעגוע שלא נגמר. עם ישראל רואה חובה וזכות לתת להן", היא מסכמת.

עם תחילת מבצע “שאגת ארי", בפרויקט “קומה" פעלו מיד כדי להמשיך לתת מענה אינדיבידואלי לצורך האישי של כל אחת גם בימים מורכבים. נשלחו שוברים לארוחות עבור האלמנות ומשפחותיהן, במטרה להקל מעט על ההתמודדות היומיומית בתקופה המתוחה ומאתגרת במיוחד.

למידע נוסף על פעילות המיזם ולהצטרפות כשותפים בבניית קומה נוספת עבור משפחות הגיבורים