עבור מינה חן בנימין, מהנדסת ביוטכנולוגיה עם קריירה ענפה של 15 שנים בעולמות הפארמה, המציאות של ניהול פרויקטים הנדסיים ומפעלי חיסונים הייתה מרכז העולם. שום דבר בעברה המקצועי לא רמז על כך שהיא תהפוך לדמות מובילה בקידום מעורבות אזרחית בימין הישראלי.
אולם, כפי שקרה לרבים, השבעה באוקטובר שינה הכל. בראיון באולפן ערוץ 7 היא מספרת על המעבר מהתחום הטכני לעשייה ציבורית בוערת, על הכוח של האזרח הקטן מול נבחרי הציבור, ועל הטכנולוגיה שרתמה כדי לעשות סדר במחנה האידיאולוגי שלה.
"בשבעה באוקטובר הייתי בתקופה של דיכאון. הייתי עם רגשות אשם של 'איך אני ממשיכה לחיות כשהחטופים שלנו במנהרות'", היא פותחת את סיפורה.
נקודת האור, הגיעה בדמות סרטון של צביקה מור, שבנו איתן נחטף לעזה. "שמעתי סרטון שלו שנתן לי כוח. אמרתי לעצמי 'איך יכול להיות שאבא של חטוף מדבר בצורה כזאת? הוא מלא ביטחון ואמונה בניצחון'. זה נראה באמת מדהים בעיניי". בעקבות הסרטון הגיעה מינה ל"פורום תקווה", שם החלה את צעדיה הראשונים כמתנדבת המלווה משפחות חטופים לכנסת.
המפגש הראשון עם המשכן היה מבלבל. "לא ידעתי מה זה ועדות בכלל. נכנסנו לוועדות, החזקתי שלט, ואמרתי לעצמי, למה באתי? מה זה תורם בכלל שאני נמצאת שם?" היא מספרת בכנות. אך רגע אחד שינה את תפיסת עולמה: "בסוף היום, ניגש אליי צביקה מור. הוא אמר לי, 'תודה רבה שהגעת. זה ממש עוזר לי לדעת שיש אנשים שתומכים בי, שעומדים פה'. כמעט התחלתי לבכות לו מול הפנים. זה שינה לי את כל התפיסה. הבנתי יש משמעות לפעולות שאנחנו עושים".
במשך שנתיים של התנדבות בפורום, זיהתה מינה כשל עמוק בניהול האירועים והמידע במחנה הימין. "ראיתי שהכל נורא מבולגן. בימין אין כל כך הרבה כסף, אין סדר וארגון, הפרסום על הפנים". יחד עם שותפתה אנה, השתיים החלו לרכז אירועים - מהפגנות ודיונים בבג"ץ ועד סיורים ביהודה ושומרון והרצאות על הר הבית. "התחלנו לנהל רשימות כרונולוגיות בוואטסאפ אבל זה לקח לנו יותר מדי זמן".
הפתרון הגיע מכיוון בלתי צפוי. מינה הצטרפה לזום על בינה מלאכותית, ובתה בת ה-12 הייתה זו שהראתה לה את הדרך. "היא הקשיבה כמה דקות, הביאה את המחשב, כתבה קצת כמה מילים, פתאום אני רואה, היא מייצרת אפליקציה מול העיניים שלי. אמרתי, טוב, אם היא יכולה - אולי גם אני יכולה".
כך נולדה האפליקציה של "אירועי מחנה הימין", פלטפורמה טכנולוגית המרכזת את כל הפעילות האידיאולוגית במקום אחד. האפליקציה מאפשרת סינון לפי אזורים גיאוגרפיים, נושאים (כמו חיזוק ההתיישבות), ואפילו אירועים מקוונים לאנשים עם מוגבלויות. "נרשמת לאירוע, לוחצת על כפתור אחר, 'שרייינו לי ביומן', וזה מוסיף לך את זה ליומן", היא מסבירה בגאווה.
אבל מינה לא עצרה בטכנולוגיה. המיזם החדש שלה, "מחזקים את בית העם", שרץ כבר כחודש, נועד להנגיש את עבודת הכנסת לאזרח הפשוט. "גיליתי את כל העולם המופלא הזה של ועדות הכנסת. לא היה לי מושג שבעצם רוב העבודה על החוקים בישראל, נעשית בוועדות. גם לא ידעתי שכל אחד יכול להגיע. זה כל כך פשוט ונגיש".
מטרת המיזם היא לעודד נוכחות ימנית בוועדות, כדי לא להשאיר את הזירה לנציגים מהצד השני של המפה בלבד. "גם אם לא הצלחת לבוא ולדבר, אתה שומע את הדיון, אתה יודע יותר טוב במה מדובר. הגעתי לכנסת, ראיתי חברי כנסת מסתובבים. אני לא ידעתי שאפשר לגשת, ולדבר איתם. לא ידעתי שגם הם שמחים, שמדברים איתם".
היא מודה כי הדיונים בוועדות עלולים להיות "קרקס" מאכזב או אפילו "חוויה טראומטית", אך היא מדגישה את חשיבות החוסן האזרחי. "המיזם הזה בא לעודד אנשים שחושבים אחרת להגיע לכנסת".
במבט קדימה, מינה חן בנימין ממשיכה להאמין בכוחה של המעורבות. היא רואה בשינוי התפיסתי שעברה, מאזרחית ש"זורקת פתק פעם בארבע שנים" לפעילה מרכזית - מודל לכלל הציבור. "לכולנו יש השפעה. כולנו יכולים לעשות משהו, כולנו יכולים לעזור".