הרב טל שאוליאן, ראש ישיבת ההסדר בחולון, התארח בפודקאסט של ערוץ 7 לשיחה על הסוגיות הבוערות בציבוריות הישראלית ובציונות הדתית.

בתחילה התייחס לביקורת המופנית כלפי ישיבות ההסדר סביב "שוויון בגיוס". "מה שהיה נכון עד עכשיו רק התעצם ונכון שבעתיים אחרי המלחמה. ברוך השם הבחורים של ישיבות ההסדר הוכיחו את עצמם מעל ומעבר לכל מה שיכול היה להיות מצופה, בהקשר של המילואים, ההצלחות במלחמה וגם לצערנו הגדול בהקשר של כמות הנופלים.

הדבר מוכיח שהמסגרת הזו היא מצוינת. אדרבה, שיבואו יהודים חילוניים, יתגייסו דרך ישיבות הסדר, אנחנו כמובן נקבל אותם, נלמד אותם תורה ונשתדל ללמוד מהמידות הטובות שלהם, הם יתגייסו לשנה וחצי ואחר כך יתחייבו לשירות מילואים ממושך. כל מי שבא לישיבת הסדר מחויב ל-4 שנים, הוא לומד תורה - לא יוצא לחו"ל ולא הולך לעבוד".

הרב שאוליאן, המכהן כ-4 שנים כראש הישיבה, התייחס באריכות לדרכה של ישיבת חולון המתחדשת וגם לגיון בדעות בקרב הרבנים. "יש ר"מים שעולים להר הבית ויש המתנגדים לעלייה להר הבית". הוא ציין שנושא פתיל תכלת בוער בישיבה. "אני בטוח שהתכלת הוא הארגמון כהה קוצים. יש פה יוזמה של תלמידים הקשורה בהפצת התכלת, חברת ההפצה הכי זולה ומהירה".

הוא התייחס להשפעה של הישיבה בתוככי העיר חולון. "ליד הישיבה יש סדרה של 12 בניינים בהם יש 1,500 משפחות, אחת מהם היא משפחתה של אגם ברגר, יהודייה מיוחדת. המשפחה שלה הייתה ועדיין מאוד קשורה לישיבה, עשינו גם תפילות שבת אצלם כדי בעזרת השם לחזק והאמת שיצאנו גם מחוזקים".

בד בבד, הרב אמר שאינו רוצה לוותר על ערכי ההתיישבות. הוא ציין כי בוגרי הישיבה הקימו שתי חוות. "יש לישיבה קשר איתם, אנחנו עולים לחוות הללו ומשתדלים לבנות בהם. נושא שהוא נורא חשוב מצד החבורה ומצד סט הערכים שלנו".

בנוסף, הציג הרב יוזמה ייחודית בישיבה - "סדנת כלי השפעה". "אנחנו מאמינים שהתורה צריכה בעזרת השם להנהיג את העם צריך שפת גוף, מתודיקה של דיבור, מתודיקה של כתיבה, כתיבה פובליציסטית, בהובלת רועי אהרוני, עורך מגזין 14. יש תחרות מאמרים שנתית שהזוכה בפרס הראשון מקבל 500 שקלים לקניית ספרים בחנות של הישיבה".

בהמשך הריאיון, התייחס הרב לנושא העדתי לאור המחרוזות שירים שהישיבה הוציאה בהם בולטת השירה הספרדית. "אני חושב שפשוט כדאי שנקבץ את הגלויות על אמת. אתה לא יכול לספר לי על תורה כללית כשאני לא יכול לעלות חזן לפי הנוסח שלי אלא אך ורק אשכנז ולאחר שינוי אפשר ספרד. המחיר לאמירות של כלל ישראל וקיבוץ גלויות הוא שהעדתיות צריכה לעבור מהעולם, היא גנאי.

מצד שני, שכל אדם יהיה מחובר למסורת אבותיו ויביא אותה אלינו בצורה הכי מקסימה שיש. יש אצלנו סעודת יתרו, הילולת הבבא סאלי והילולת הבת עין. יש בחור אתיופי שמביא אתו את המאכלים ומלמד אותנו את המסורות. זה שבח שאתה מלמד את שלך בטוב וכולם בעין טובה כלפי זה - וזה גנאי שכבן אדם מנפנף בעדתיות אני ספרדי ולכן אני יעשה וכו', זה חלק ממך, לא הכול. אין כזה דבר להיות ישיבה אשכנזית או ישיבה ספרדית. זו תורה מאוד מאוד מעוותת. יש דבר כזה - תורה שלמה. יש 60 ריבוא אותיות לתורה, כל אחד מביא את הסיפור שלו ומכבדים אותו".

בהמשך התייחס לנושא קירוב רחוקים בחברה הדתית-לאומית. "אני לא הולך לפענח את הנושא שנקרא הציבור הדתי-לאומי, לא מאוד חשוב לי הטייטל הזה. אני רואה בו מרכיב בזהות שלי אבל לא הכל, מאמין שהמדינה היא חלק מתהליך הגאולה, אומרים הלל בכל השמחה שיש ביום העצמאות. אני מעריך שאני דתי לאומי על פי הספר ולא כל כך מבין למה אני צריך עוד טייטל 'חרדי לאומי'. עוד מגזר ועוד תת מגזריות, חושב שהכי פשוט זה להיות יהודי. 'לא פשוט להיות יהודי פשוט'. מחפשים להיות יהודים טובים, זה מה שהנוער מחפש ומי שבא ללמוד אצלנו, העיסוק במגזריות מביאה אותנו להשתבלל. הישיבה בחולון מקרבת בחור דתי מבני עקיבא, בחור חרדי ועוד".

בהמשך עלתה סוגיית "תורה לגויים" ותפיסת "אור לעמים". הוא הדגיש שאינו רואה בכך "מיסיון", "התורה היא לא מיסיונרית, אבל היא פונה אל כל העולם. היא רוצה שכל העולם בסופו של דבר ילמדו תורה ויעבדו את השם עם המצוות, ככה כפשוטו. כולם מדברים שזה יקרה עוד הרבה זמן, גם אני חושב כך". הרב הבהיר כי השיח הזה נועד בעיניו גם לקרב יהודים בעלי "תכונה אוניברסלית".

בהמשך התייחס לקרעים בחברה הישראלית סביב גיוס חרדים. "בציבור הדתי לאומי יש המון תחושה של ריצוי ובדרך כלל צד אחד של המפה ואני רואה בכך פגיעה בחירות. א' של התורה היא חירות. עבדות מחשבתית כלפי הציבור החילוני וגם קצת שנאה ביחס לחרדים.

החרדים צריכים להתגייס, אני חושב שזה מצווה להתגייס, וגם עזרתי לכמה חרדים להתגייס". לצד זאת הבהיר כי הדרך צריכה להיות מכבדת. "ברמה מערכתית, צריך לעשות את הדברים בצורה של כבוד הדדי והידברות כמו שעושה ראש הממשלה. אני לא רואה איזה בעיה מיוחדת בחוק הזה, אני לא נכנס לפוליטיקה, זה פחות מעניין אותי. אם לא נהיה כלי שרת שלא רוצים בטובתנו, ונחליט להיות בני חורין באמת זה יביא הרבה טוב, ביחד עם אהבה וענווה. אני חושב שערוץ 14 זו ברכה גדולה, פותחים את השיח והראש, גם אם לפעמים לא עוברים בגרון לכל מיני יהודים עדינים וטהורים".

בהמשך התייחס לשאלת הרפורמה המשפטית. "הם צריכים להתרגל לדמוקרטיה. אותם מפגינים, קשה להם כי היו הרוב הרבה זמן. היה לי שיח עם הרבה טייסים, כולל מובילי קפלן, בשיחה אישית, כמו שני יהודים שמדברים, כמו שני אחים.

הוא הביא דוגמה לאירוח בשבת של גיא פורן, מוביל מחאת הטייסים. "אחרי שלום עליכם הוא התחיל לבכות...הוא ראה שבירכתי את הילדים שלי בברכת כוהנים ואמר: אני כהן והפעם האחרונה שברכתי הייתה בגיל 12". לאחר מכן הוא פרץ בבכי ובירך ברכת כהנים. "האם בגלל זה הוא בסדר? לא, הוא נשמה בגלות, ועדיין הוא ניצוץ קדוש".

לבסוף צלל הרב שאוליאן לתחילת דרכו בהרצליה, שיתף בהרחבה על דרכו בעולם הישיבות והקשר הקרוב שלו למורו ורבו הרב דוד חי הכהן, ראש הישיבה בבת ים.