חודש אדר השנה הגיע אלינו כשהוא טעון ברגשות מעורבים. "משנכנס אדר מרבין בשמחה" זה לא רק משפט מהמקורות, אלא תקווה שנאחזנו בה לאורך חודשים ארוכים.
אבל השנה המציאות שוב קראה לנו לדגל, כשהמלחמה מול איראן נפתחה בדיוק בשבת האחרונה, י"א באדר, יום גבורת תל-חי, בתווך שבין שבת "זכור" לימי הפורים.
התזמון הזה הוא תמצית הסיפור שלנו. הקשר בין אירועי איראן לפורים הוא כמעט מתבקש, אבל הזווית האמיתית בעיניי היא הדרך שבה אנחנו בוחרים לפעול בתוך אי הודאות. במגילת אסתר, הניצחון לא קרה מאליו; הוא דרש יוזמה ועמידה אמיצה של עם שלם.
בירושלים, העמידה הזו מתבטאת בראש ובראשונה בערבות הדדית. מרגע ההתרעה הראשונה הקמנו חמ"ל חירום עירוני שפועל מסביב לשעון, פתחנו שירותי שמרטפות ייעודיים לילדי הצוותים הרפואיים בבתי החולים והעובדים החיוניים, כדי שהם יוכלו להמשיך בעבודת הקודש שלהם.
השנה, במקום לצעוד בשדרות רופין כפי שכולנו קיווינו, אנחנו צועדים כעת יחד בעשייה וסיוע אחד לשניה. הכוח שלנו מול "הממלכה הפרסית" המודרנית הוא לא רק המטוסים והטילים, אלא ב"מתחת לפני השטח" של החברה שלנו. היכולת שלנו להפוך את הדאגה לאכפתיות, לא להיכנע לפחד ולשמור על שגרה זה ה"ונהפוך הוא" האמיתי של דורנו.
יש נקודה במגילה שלעיתים נשכחת: רגע לפני הסוף, העם מתכנס ל"צום ותפילה". זה לא היה רק אקט דתי, אלא הרגע שבו הם הפסיקו להיות יחידים מפוזרים והפכו לקהילה אחת שערבה זה לזה. גם היום, המשימה שלנו היא לייצר את אותו "כינוס" של חוסן. הניצחון על המן המודרני לא נמצא רק בחדרי המבצעים, אלא ביכולת שלנו להבטיח תפקוד ואחדות האחד עם השני בזמן כזה.
עברנו שנתיים מאתגרות, אולי המורכבות ביותר שידענו. והלב של כולנו כעת דרוך, אבל כשאני רואה את ילדי ירושלים, את אנשי המילואים שלנו ואת הצוותים החיוניים בעירייה ובבתי החולים, אני יודע שהחוסן חזק מכל איום.
אני מאחל לכולנו שנזכה להסיר את מסכות הדאגה ולראות את האור הגדול שנמצא בתוכנו כעם. שנמצא את האחווה הישראלית שמחברת אותנו לא רק בחירום, אלא גם בשמחה. מי ייתן והאור הירושלמי ינצח את החושך, ונוכיח לעולם שבירושלים, העיר שחוברה לה יחדיו, הרוח שלנו היא הניצחון הגדול ביותר.
חג פורים שקט ובטוח.
הכותב הוא ראש העיר ירושלים