עוד מגן הילדים אנחנו זוכרים את פורים כחג של תחפושות, מסכות, רעשנים, שירים וריקודים.
אנחנו משתדלים להתבסם עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי ולהרגיש שהעולם קצת מתהפך ונהנים להסתתר מאחורי מסכות אבל אם עוצרים רגע וקוראים את המגילה לעומק, מבינים מהר מאוד שזה בכלל לא סיפור על הסתרה, זה סיפור על גילוי. זה סיפור על אנשים שנאלצו לעמוד ברגע האמת מול השאלה הכי גדולה בחיים: מי אני, ומה באמת חשוב לי?
תחשבו על אסתר המלכה. הגיבורה הגדולה של הסיפור הזה היא לא מי שחובשת כתר, אלא מי שברגע קריטי מורידה את ה"תחפושת", מסכנת את חייה ובוחרת לחשוף את הזהות האמיתית שלה כיהודייה. ה"כאשר אבדתי אבדתי" שלה הוא לא רק משפט הרואי, הוא שיעור לחיים: אי אפשר להיות באמת נאמן לעצמך אם אתה עסוק כל הזמן בלהסתיר מי אתה. ומרדכי? הוא עומד שם בשער המלך ולא כורע ולא משתחווה. הוא מבין שזהות יהודית זה לא איזה עניין פרטי שמסתירים, זו עמדה לאומית, כזו שלא נכנעת לרוחות שנושבות בחוץ.
הסיפור הזה מרגיש רלוונטי היום יותר מאי פעם. דורות רבים סיפור אחד. זכור את אשר עשה לך עמלק ההסטורי לובש בגדים מודרניים וחוזר אלינו שוב היום, אלפי שנים מאוחר יותר. ברור לכולם שהצבא האדיר שלנו נשען, לצד הטכנולוגיות המתקדמות ביותר וכח האדם האיכותי ביותר, על הרוח הגדולה של החיילים. על האמונה בצדקת הדרך, בנצח ישראל שלא ישקר. מכת אש בלתי נתפסת שמומטרת על אויבינו, אלפי קילומטרים מהבית, לצד ניסים גדולים שבלתי אפשרי להתעלם מהם. במסגרת סקרים מקיפים שערכנו ברשות לזהות לאומית יהודית, ראינו זינוק בתחושת השייכות וחיזוק הזהות היהודית מאז שמחת תורה השבעה באוקטובר בקרב הציבור בישראל. ישראלים מכל גווני הקשת, דתיים, חילוניים, מסורתיים, הבינו ביתר שאת את מה שאסתר ומרדכי ידעו מזמן: הזהות שלנו היא לא "קישוט" נחמד ליום חול או לחג, היא העוגן, היא הבסיס.
המלחמה הזו לימדה וממשיכה ללמד אותנו משהו על הקיום שלנו כאן. ברגעי משבר, אנחנו לא נסמכים רק על הטכנולוגיה או על הכוח הפיזי, אנחנו נסמכים על הרוח הגדולה שנובעת מתוכנו. תראו את המילואימניקים והחיילים הסדירים שנכנסים לקרב עם ציצית, את החטופים שנאחזו באמונה ברגעים הכי קשים, את הערבות ההדדית המדהימה שראינו בשטח. אלו לא היו פעולות טכניות, זה היה גילוי של זהות יהודית לאומית שפשוט זורמת לנו בעורקים. הם ידעו בדיוק מי הם ולאיזה עם הם שייכים.
הזהות הזו היא הסוד והיסוד שלנו. היא מה שמאפשרת לנו להישאר נאמנים לעצמנו, גם כשהעולם סביבנו משתנה ללא הכר.
אז בפורים הזה, כשאנחנו לובשים תחפושות, אני מציע שנעשה את הפעולה ההפוכה: דווקא עכשיו, בואו נחזור ל"אני" האמיתי שלנו. כשאנחנו גאים בזהות היהודית שלנו, אנחנו לא רק חוגגים את הניצחון ההיסטורי על המן, אנחנו מבטיחים שהכוח הזה ימשיך להוביל אותנו מול כל האתגרים שעוד מחכים לנו.
חג פורים שמח, שנדע להוריד את המסכות ולמצוא את העוצמה בלהיות פשוט, אנחנו.
הכותב הוא ראש הרשות לזהות לאומית יהודית