איש התקשורת עמיחי אתאלי פרסם פוסט אישי בו שיתף על הבוקר שלפני 35 שנה, אז נודע לו כי אחיו אלחנן נרצח. הדברים נכתבו לציון יום השנה לאירוע ששינה לדבריו את חייו.
"אתמול לפני 35 שנה היה הבוקר ששינה את חיי", כתב אתאלי. "לילה לפני כן הלכתי לישון בהתרגשות שיא לקראת שוק פורים והייתי משוכנע לגמרי שהפעם המקום הראשון הולך להיות שלי. בכל שנה בסוף השוק, כולם היו מתכנסים לתחרות התחפושות של מתנ"ס הרובע".
לדבריו, ערב קודם לכן הלך לישון בהתרגשות לקראת תחרות תחפושות במתנ"ס הרובע, שבה קיווה לזכות במקום הראשון. הוא תכנן להתחפש יחד עם חברו ברוח מלחמת המפרץ. החבר צבי לטיל סקאד עיראקי והוא לטיל היירוט 'פטריוט'.
את הבוקר תיאר ככזה שנפתח בדאגה, לאחר שאחיו אלחנן, תלמיד ישיבת עטרת כהנים, לא שב הביתה במהלך הלילה, "זה הרגיש מוזר למרות שלא פעם הוא נשאר לישון בפנימיות של ישיבת עטרת כהנים שבה למד".
"ואז הגיע המבזק של שש וחצי בבוקר", המשיך אתאלי. "אני שוכב במיטה של ההורים שלי, שבה הייתי פותח את הבקרים בימי חופש. כמו תמיד, הרדיו שעל המדף דולק, ואנחנו שומעים שנמצאה גופת גבר בעיר העתיקה. אני ממש זוכר את החשש מתיישב לי על הלב ברגע ששמענו את הדיווח הזה".
בהמשך כתב כי אביו נכנס לבית ובישר לאמו בצרפתית כי הגופה שנמצאה במחסן נטוש ברובע המוסלמי היא של אלחנן, "בעודי, פיזית, מניח את התחפושת על עצמי, אבא שלי נכנס הביתה ומבשר לאמא בצרפתית שהגופה שנמצאה בתוך מחסן נטוש ברובע המוסלמי היא של אלחנן".
"הבוקר הזה שינה את חיי כי הוא צרב לי בבשר את החוויה שאני לא מבין כלום", כתב. "כי במקום שמחה והתרגשות ושוק פורים, ותחרות תחפושות עם סיכוי ענק לזכות, אמרו לי לבחור חולצה שאני מוכן להיפרד ממנה בעוד שבוע, כי היום בצהריים אצטרך לקרוע אותה בלוויה. יום שּׂשּׂוני הפך ליום אסוני. מילולית".
אתאלי ציין כי גם כעבור שלושה וחצי עשורים הזיכרון מלווה אותו יום יום, וכי דמות אחיו נוכחת בביתו ובחייו, "כמעט כל יום אני נזכר בו, וגם כשאין לי שום מודעות לזה, ברור לי שכל שניה בחיים שלי מושפעת ממנו. אלחנן מחייך אלי כמה פעמים ביום מהמדף של ההדלקת נרות בבית שבניתי".
לסיום כתב: "אני שונא את הבוקר הזה של אתמול לפני 35 שנה, אבל אני גם חי בתוך מסע אינסופי של נסיונות להכיר אותו, לטייל בתוכו, ואפילו להשלים איתו. כי עם כל הכאב שהוא הכניס לחיים שלי, אני לא מכיר את עצמי בלעדיו".