בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים קיבל את תביעתו של אורי קירשנבום, סטודנט למשפטים ותושב יצהר, נגד פרופ' אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
בית המשפט קבע כי הראל יפצה את קירשנבום בסכום של 20,000 שקלים בעקבות פוסט שפרסם נגדו.
התביעה עסקה בפרסום שבו כינה הראל את קירשנבום בביטויים המייחסים לו נאציזם והשוואה לחמאס. הפרסום הגיע בעקבות מאמר דעה שפרסם קירשנבום באתר "סרוגים".
במאמרו טען קירשנבום כי יש להחיל יחס לאומי דומה לזה שהופנה כלפי האוכלוסייה בעזה גם כלפי האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. הדברים נכתבו על רקע גינויים של אישי ציבור לפעולות "תג מחיר" שביצעו לפי פרסומים נערי גבעות בכפרים פלסטיניים.
קירשנבום ציטט במאמרו ציוץ של העיתונאי חיים לוינסון מימיה הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", שבו נכתב כי יש להנחית מכה אנושה על עזה גם במחיר פגיעה בחפים מפשע. בציוץ נכתב כי "הירושמה ונגאסקי היה פשע מלחמה. טרומן רצח נשים וילדים בידיעה ברורה שזה המחיר. אבל לא הייתה ברירה".
לדברי קירשנבום במאמרו, "כולם דיברו כך כשהדם היה חם, כשפורסמו הסרטונים המחרידים מעוטף עזה של חיות הטרף מסתובבות בין הבתים ואונסות ובוזזות וצוהלות בין הגופות, כששמענו הקלטות של אותו נאצי טמא ימח שמו וזכרו מצלצל להוריו כשהוא רוקד בדם אחינו הקדושים ששחט באותם רגעים, מתגאה שזכה לשחוט יהודים. הוא צלצל לאמא שלו כי הוא רצה לעשות לה נחת, כי הוא ידע מה עושה נחת לאמא פלסטינית - לא ציון טוב במתמטיקה, לא לראות את הבן שלה מגיש עזרה לזקנים וחולים - לשחוט יהודים, כמה שיותר וכמה שיותר באכזריות".
בתגובה למאמר פרסם הראל פוסט בפייסבוק שבו כינה את קירשנבום "תלמידו הנאמן של מר אלפרד רוזנברג". בהמשך כתב כי מדובר ב"מחסידי החמאס היהודי" והוסיף כי יש "תחרות מי מאמץ מהר יותר את האידיאולוגיה הנאצית".
בפסק הדין כתבה השופטת חגית פלאוט - באב"ד, "האמירות כולן, גם כאשר כל ביטוי עומד בפניי עצמו, ואף יותר מכך כאשר הן דרות בכפיפה אחת, בבחינת 'השלם עולה על סך חלקיו', יוצרות דמוניזציה קשה של התובע והשוואתו לשפלים שבצוררי העם היהודי והאנושות בכלל ובעת האחרונה בפרט, אשר ביצעו מעשים שהדעת כלל אינה יכולה לשאת".
עוד כתבה השופטת כי מדובר באמירות שפורסמו "כדי להשפיל את התובע בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזותו בשל תכונות המיוחסות לו, לפגוע בו בעיסוקו, ואף לבזותו בשל מקום מגוריו".
קירשנבום מסר, "אני מברך על פסק הדין המפורט והמנומק, אך האמת צריכה להאמר שהמאטריה המשפטית בנושא נסללה בשורה ארוכה מאוד של פסקי דין של הערכאות השונות. כולם פה אחד קבעו שכינוי אדם כ'נאצי' לא יחסה תחת ההגנות של חוק איסור לשון הרע למעט חריגים שבחריגים שההתבטאות הגועלית של פרופ' הראל בודאי לא נמנית עליהם".
עוד הוסיף, "פסיקה זו מבטאת את רחשי לב הציבור כולו שכינוי יהודים בשמות הגרועים שבאויבי העם היהודי לא יכול להיות מוצדק בשום אופן. פרופ' הראל ניסה בכתב ההגנה להסתמך על דברים של פרופ' גולדברג, היסטוריון חוקר שואה, גם הוא מהאוניברסיטה העברית, אך האמת היא שמי שחושב שאני ושכמותי נחשבים נאצים כנראה לא התחיל להבין מהי השואה, מהי אנטישמיות ומהי היהדות. מצער שטיפוסים כאלו מאיישים תפקידים בכירים בסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית".