שר החינוך היקר יואב קיש, אנחנו מפצירים בך, תחזירו אותנו לבתי הספר. אם אתם מפחדים מהנסיעות היומיומיות, תחזירו לפחות את המוסדות הפנימייתיים.
תנו לנו ללמד אותם. תנו לנו לגדל אותם. אנחנו מבינים היטב את האחריות לביטחונם. אנחנו מבינים היטב את הסכנות. אנחנו מבינים היטב שטובתנו האישית היא שהם יישארו בבית ושההורים שלהם ייקחו עליהם אחריות. אבל לא בשביל זה בחרנו לחנך, ולא בשביל זה בחרנו להוביל מוסד חינוכי.
עתיד המדינה הזאת תלוי בדור העתיד שלה. ודור העתיד שלה כבר שש שנים לא לומד. ילדים שמסיימים עכשיו כיתה י"ב לא למדו ברצף מאז כיתה ו. הילדים שמסיימים עכשיו את כיתה ז' לא למדו מעולם שנה שלמה ונורמלית. איזה עתיד מצפה למדינה הזאת עם בני נוער שלא למדו?
אין לנו נוער אחר ואין לנו עתיד אחר. אל תרחמו על הנוער הנפלא הזה, הוא לא זקוק לרחמים ולא לדאגה, הוא זקוק לקבלת אחריות ולרף דרישות גבוה. אנחנו חייבים לתת לו את הכלים כדי להוביל את המדינה היקרה הזאת בדור הבא. תמגנו אותו ותלמדו אותו.
צבא ההגנה לישראל ממשיך להפעיל את הקורסים שלו למרות הסכנות שבדבר. הטירונים מתאמנים, המפקדים מתאמנים. צוערי קורס הקצינים מתאמנים. בלי שכל אלו יתאמנו, בעוד שנה לא יהיה לנו צבא. גם אנחנו צריכים להמשיך וללמד. אנחנו חשובים לא פחות מההכשרות של צה"ל. בלי ההכשרות של צה"ל לא יהיו חיילים. בלי ההכשרה שלנו, מערכת החינוך, לא יהיו חיילים, ולא יהיו רופאים ולא יהיו רבנים ולא יהיו מהנדסים. איזה מין מדינה תישאר לנו?
את עקרונות המיגון שמאפשרים לצה"ל לקיים את הקורסים שלו תיישמו גם עלינו. הפסד של 10 מיליארד שקל בשבוע גרם לממשלה לפתוח את המשק. ההפסד של בתי הספר גדול הרבה יותר. כל בית ספר שיש בו מיגון יכול לעבוד. על אחת כמה וכמה שכל מוסד פנימייתי שיש בו מיגון יכול לעבוד. תנו לנו ללמד. תנו לנו לנצח.