זמן מלחמה הוא עת בירור. בתוך הטלטלה, מתחדדות נקודות האור, ולמרבה הצער, נחשפות גם נקודות החושך.
בעקבות מטח הטילים הבלתי פוסק מאיראן וסגירת השמים, הכריז משרד התחבורה על מבצע חילוץ אווירי לאלפי הישראלים שנותרו נצורים ברחבי העולם. ב'אל על' הודיעו כי יירתמו למשימה הלאומית, אך הבהירו עמדה עקרונית ובלתי מתפשרת: אנחנו לא טסים בשבת.
למרבה הכאב, במדינת היהודים יש מי שמתקשים - או לא מעוניינים - להבין זאת. אל מול רוחות אלו, מעט אור דוחה הרבה מן החושך. היה זה רגע מרגש לראות יהודי שאינו חובש כיפה מדברר את סגולת השבת בגאווה ובזקיפות קומה. אלון לוי, ראש אגף שליטה ומבצעים ב'אל על', התראיין לערוץ 12 והסביר בבהירות: "חברת אל על לא טסה בשבת. גם כך הקיבולת של נתב"ג מצומצמת מאוד, ואנחנו נדע להתאים את המענה שלנו לצרכים הלאומיים".
אלא שהמראיינת, עמליה דואק, בחרה לנסות ולשפוך שמן למדורה תוך שימוש במונחי חירום: "הבנתי שמשרד התחבורה דווקא רצה שתטוסו גם בשבת בנקודת הזמן הזו שבה אנחנו נמצאים במצב חירום לאומי. למה לא לטוס במהלך השבת גם אם יש מבצע חילוץ ממש שמתקיים בימים אלה?".
לוי לא התבלבל והשיב בסבלנות: "חברת אל על, כמדיניות, לא טסה בשבת. נדע לקחת את החלק היחסי שלנו ולבצע זאת במטוסים רחבי גוף לפני כניסת השבת ובמוצאיה".
הדיאלוג הזה חשף משהו עמוק ומטריד יותר מהשאלות המתריסות על התנהלות חברת התעופה הלאומית. הוא חשף את הניסיון של המערכת הפוליטית, בגיבוי ולחץ תקשורתי, להפקיע הכרעות על זהותה היהודית של המדינה מידי המומחים לנושא. כפי שפורסם מאוחר יותר, שרת התחבורה, בלחץ האולפנים, לא טרחה אפילו לנסות להרים טלפון לאחד הרבנים הראשיים כדי להתייעץ בשאלה של חילול שבת. היא ביקשה להכריע בשאלה דתית-ערכית כבדת משקל על דעת עצמה.
הניסיון לעטוף את הדרישה לחילול שבת בטיעון של "פיקוח נפש" הוא זריית חול בעיני הציבור. יש ישראלים שעבורם שמירת השבת היא נטל גם בימי שלום ושלווה, וזהות יהודית היא משהו ששייך להיסטוריה. לכתבת, וגם לשרה, אין את הכלים להגדיר פיקוח נפש הלכתי מהו. כשם שלא יעלה על הדעת שעיתונאים או פוליטיקאים יכתיבו לחברי הקבינט כיצד לפעול בשאלות מבצעיות, כך לא ייתכן שהם יכתיבו לרבנים כיצד להכריע בשאלות הלכתיות חמורות של שמירת שבת.
הדברים נכונים תמיד, וביתר שאת בעת הזו. בשעת מלחמה זקוקה מדינת ישראל להגנה הלאומית של שמירת השבת. ה'טור' (סימן רס"ז, מובא במשנה ברורה) מבאר מדוע בשבת לא חותמים בברכת השכיבנו בתפילת ערבית "שומר עמו ישראל לעד": "כי בשבת אין צריכים שמירה, כי השבת עצמה שומרת עלינו", אך לדבריו, ההגנה הזו תלויה בשמירת השבת שלנו.
ראינו זאת בחוש בסיפורי הניסים מהיישובים הדתיים בשבת השחורה ההיא - כיצד השבת הגנה על שומריה. היטיב להגדיר זאת שנים רבות קודם לכן אחד מראשי הוגי הציונות, אחד העם: "יותר מששמרו ישראל על השבת, שמרה השבת אותם".
אסור לנו להתבלבל מלחץ תקשורתי או מהחלטות פוליטיות חפוזות. השבת היא מקור הברכה והשמירה שלנו, ואנו זקוקים לה בימים טרופים אלו יותר מאי פעם.
הכותב הוא עורך השבועון החרדי "בקהילה"