על אתגר ההגנה על מתקנים רגישים המכילים חומרים מסוכנים, חלקם בסמיכות גבוהה או בתוך אוכלוסיה צפופה בישראל, שוחחנו עם ד"ר רקפת אופק אלמוג, ראש המחלקה להנדסת חומרים במכללת עזריאלי להנדסה בירושלים.
"הסיכון האמיתי הוא לא רק הטיל, אלא החומר שנפגע", אומרת ד"ר אופק אלמוג. "כשטיל פוגע במתקן תעשייתי או במחסן חומרים הסיכון יכול לנבוע מדליפה של גזים, שריפה, תגובה כימית לא מבוקרת, כלומר שהאירוע המשני, זה שקורה מסביב, מסוכן יותר מהפגיעה עצמה".
הסיכון נובע מהתפשטות החומרים הרבה מעבר למקום הפגיעה, כך שבעוד פגיעת הטיל יכולה להסתיים בתוך דקות, הפגיעה המשנית יכולה להימשך זמן רב הרבה יותר. המענה לכך מתחיל ברמה המדינתית. המדינה צריכה למפות את מתקני החומרים המסוכנים, בעיקר אלה המצויים בסביבת מגורים. מיפוי שכזה מאפשר גם לייצר הגנה נכונה וגם להגיב מהר נכון ויעיל במקרה חירום. להערכתה של ד"ר אופק אלמוג המיפוי הישראלי קיים והוא טוב, אם כי לא מדובר בתחום המומחיות המיידי שלה.
לבד מהמיפוי מציינת אופק אלמוג את הצורך לתכנן תשתיות עם חומרים עמידים יותר, וחומרים שכאלה אכן קיימים והם כוללים פלדות עמידות, טיפול נגד קורוזיה, חומרים שמונעים דליפות וכיוצא באלה. זאת לבד משכבות הגנה נדרשות עבור המתקנים המדוברים. שכבות אלה כוללות מיכלים כפולים, אזורי חייץ, מבנים שמגנים על ציוד רגיש ועוד. כל אלה מונעים התפשטות הנזק במידה ומתרחשת פגיעה שכזו.
עוד היא מזכירה בדבריה את חשיבות הבקרה הקבועה על מנת לוודא שאין תקלות שנובעות מהתיישנות, מקורוזיה, מהתעייפות החומר וכו', ואת זאת לעשות מתוך גישה מחמירה ומבלי לסמוך על בנייה איכותית שבה השתמשו בתחילת דרכו של המתקן. "חשוב להשקיע בבדיקות תקופתיות, בבדיקות ניטור שמזהות את הבעיות לפני שהן הופכות לכשל, לפני שמגיעה פגיעה של טיל לוודא שהם יכולים לעמוד בפגיעה כזו".
ובאשר לתפקידו של האזרח הקטן, אומרת ד"ר אופק אלמוג, "יש להיות מודעים לסביבה כשיש לידינו מקום עם חומרים דליקים כמו תחנת דלק או אזור תעשייה, לפעמים הקניונים נמצאים באזור תעשייה, לדעת אם יש מחסן גז בסביבה וכו', להיות מודעים יותר לסביבה, לשים לב לשילוט, לאזורי חירום וליציאות ולהקפיד על כללי הבטיחות הפשוטים כמו כיבוי מנוע בזמן התדלוק וכו'", היא אומרת ומדגישה כי אין כל סיבה להיכנס לבהלה ופאניקה.
"במקרה של אירוע להתרחק ולא להתקרב למרות הנטייה לצלם ולהעלות לרשתות. אם יש שריפה, ריח חריף, ענן גז, האינסטינקט שאומר לנו להישאר כדי להסתכל ולצלם הוא אינסטינקט לא נכון. צריך להתרחק ולפנות מקום לכוחות החירום, להקשיב להנחיות הרשויות. פיקוד העורף והרשויות הם הסמכות העליונה במקרים האלה. להקשיב להנחיות ולא לפעול על סמך שמועות".
בדבריה היא שבה ומדגישה כי אין סיבה להיכנס להיסטריה שכן המערכות מוגנות בשכבות בטיחות נדרשות ומרבית המתקנים מתוחזקים ובנויים על פי תקני בטיחות מאוד מחמירים, "כולל מערכות הגנה וניטור". זאת למיטב ידיעתה לא רק בתחנות הדלק ובמתקנים המוכרים לכולנו אלא גם במתקנים הגדולים בחיפה, חדרה ועוד. "לרוב האזרחים אין צורך לעשות משהו מיוחד מעבר להנחיות פיקוד העורף, להיות מודעים, לא להתרחק ממרחבים מוגנים במידה ויש פגיעה. ברוב המקרים אין צורך לעשות משהו מיוחד".