תורת המשחקים נחשבת ככזו שמשמשת לפתרון קונפליקטים גם בעולם העסקים וגם בין מדינות. האם תורת המשחקים רלוונטית גם כאשר אחד הצדדים הוא שלטון כמו השלטון באיראן שהרציונאליות שלו, כך נראה, שונה בתכלית מזו של המערב? על כך שוחחנו עם ד"ר כפיר תשובה, מומחה לתורת המשחקים ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית רמת גן.
ד"ר תשובה קובע כי אכן תורת המשחקים עובדת גם מול סוג כזה של יריב, אך כדי שהדברים יפעלו יש להבין את האופן שבו היריב רואה את הדברים ואת פונקציית התועלת שלו.
בדבריו מזכיר תשובה את ימי מבצע 'עם כלביא' כאשר האיראנים איימו בסגירת מיצרי הורמוז, מה שלא קרה, ולהבנתו הסיבה לכך הייתה שהאיראנים לא חשו שהם צמודים לפינה. "מטרות המבצע היו מוגבלות. לא דובר אז על החלפת השלטון, לא פגעו במנהיג העליון, פגעו בהנהגה הצבאית ובמתקני הגרעין. המטרות היו ספציפיות, ולכן האיראנים לא מימשו את מיצרי הורמוז. הם הסתפקו בירי 6-7 טילים שנורו על הבסיס האמריקאי בקטאר, התנהלו בצורה רציונאלית והמלחמה נסגרה בסוג של הפסקת אש".
לעומת זאת "המצב כעת שונה לגמרי. חיסלנו את המנהיג העליון ואת ההנהגה, והם מבינים שהמטרה האמיתית היא חיסול המשטר. בצורה רציונאלית קרה אם אין מה להפסיד אז הולכים עד הסוף".
דוגמא נוספת לצעד שנראה לא רציונאלי, אך מאחוריו היגיון, היא ההחלטה האיראנית לירות על מעל עשר מדינות אחרות שאינן ארה"ב או ישראל, כולל מדינות שנחשבות למתווכות או תומכות איראן ברמה כזו או אחרת. תשובה קובע כי התנהלות זו היא רציונאלית לחלוטין, מאחר ומטרתם היא שיתוק המסחר דרך מניעת תעבורת סחורות ובעיקר דרך מניעת תעבורת נפט, מה שמוביל מדינות אזוריות למצוקה שנשמעת גם מכיוונה של הודו. היעד של הלחץ הזה הוא הבית הלבן. השאיפה האיראנית היא להביא את המדינות הנפגעות ללחוץ על טראמפם לחדול את המערכה. לדבריו, מאחר ומטרת המשטר האיראני היא שרידותו, הרי שהתנהלות שכזו היא הגיונית ורציונאלית.
עם זאת, לשאלתנו אם ישנם דפוסי התנהלות שאיראן נוקטת בהם ומדינות מערביות לא היו פועלות כמ ותה, מציין ד"ר תשובה את האדישות בה התקבלה באיראן קריאת השגריר האמריקאי להתפנות אזרחי אמריקה, מה שגרם לכל אדם מערבי ברחוב להבין שככל הנראה מלחמה מתקרבת, אך המנהיג האיראני לא פירש את הדברים כאיתות לכניסה לבונקר.
מדובר, הוא אומר, ביהירות ובחוסר הבנה של הצד שמנגד. הסברים אחרים כמו בחירות האמצע המתקרבות, היעדר התמיכה האמריקאית במלחמה, התחושה שאיש לא יוכל להביא להפלת המשטר ועוד, הביאו את האיראנים לחשוב שההכרזות האמריקאיות לא נועדו אלא לשמש מנוף לחץ במו"מ ולא מעבר לכך.
האם משמעות הדברים היא שאין ערך לתורת המשחקים? האם העובדה שהצד שמנגד יכול לפרש כל מהלך בפרשנויות שונות וקוטביות לא הופך את תורת המשחקים לגמישה וחסרת רלוונטיות? תשובה משיב ומציין ענפים שונים בתורת המשחקים שבוחנים גם את האפשרויות הללו דרך מודלים שונים שכוללים שילוב בין פסיכולוגיה וכלכלה, מידע חלקי ואינפורמציה לא נכונה וכיוצא באלה. בחינה מעמיקה של הדברים דרך תורת המשחקים הרחבה יותר יכולה להניב תוצאות משמעותיות ואפקטיביות גם בזירת העימות עם משטר כדוגמת זה של איראן.