פרופ' אלישע האס
פרופ' אלישע האסצילום: עצמי

רב המלחמות מוכרעות כאשר האויב מגיע למסקנה שאין טעם להמשיך ונכנע ללא תנאי. הנשיא טראמפ הודיע בשבוע שעבר שהוא מוכן לקבל "רק כניעה ללא תנאי".

לשם כך מערכות הבטחון פועלות לפגיעה בסמלי שלטון ואתרי תודעה של האויב, כשמביאים אויב למצב תודעה שמאפשר סיום המלחמה.

ביהודה ושומרון מתקיימת מלחמה עצימה. גדודים רבים שוגרו למחוזות אלה. לא גדודים של שוטרים, אלא גדודים של לוחמים. האם לצה"ל ברורה המשימה של הגדודים האלה? האם לצה"ל ברור מי הוא האויב? האם בצה"ל יודעים את חשיבות התודעה וסמלי תודעה במערכה צבאית? האם הגדודים שנשלחים ליו"ש חותרים לניצחון או לקיבעון?

אנחנו יודעים היטב שקיים שם צבא פלשתינאי מאומן ומצויד היטב. צבא שקיבל את ציודו במסגרת התהליך המוזר הקרוי תהליך אוסלו, והוכשר ואומן ללחימה על ידי גנרל דייטון האמריקני. זה צבא בעל יכולות משופרות שחונה "חמש דקות מכפר סבא", ותודעת ההצלחה בטבח 7.10 מחזקת את עצמתו ונכונותו להפעלתה.

זה צבא בעל תודעה ברורה של שאיפה לחיסול מדינת ישראל והוא מחזק את תודעתו זו בסמלים כגון אנדרטאות של המנהיג שהביא להם את "בשורת אוסלו", הלא הוא יאסר ערפת ימ"ש.

והנה הבוקר נתבשרנו בערוץ 7 כי חייל מילואים מחטיבת מנשה הושעה לאחר שתועד משחית אנדרטה לזכר יאסר ערפאת בכפר זבאבידה. בצה"ל הדגישו כי "פעל בניגוד לנהלים".

ידיעה זו מעלה שאלות קשות. אנחנו במלחמה. אנחנו קוראים לאזרחים נאמנים לעזוב את ביתם ומשפחתם ולהתייצב במערכה. ערכי הצבא הם קודם כל חתירה למגע ושאיפה לניצחון. ניצחון מחייב קודם כל שבירת התודעה של האויב. לשם כך יש לפגוע בסמלי התודעה שלו, ולרדוף אותו עד חיסולו. ידיעה תמוהה זו מעלה כמה שאלות קשות:

. האם לצה"ל ברורה המשימה? האויב חותר להתשה של התודעה שלנו על ידי טרור, צה"ל שולח את חייליו לשימור תהליך ההתשה או להכרעה במערכה? האם לצה"ל ברור מי הוא האויב?

דומה שצה"ל עדיין חי בתודעה הכוזבת של דור אוסלו שהביא עלינו את חרפת 7.10. במקום לשלוח את אנשי המילואים להשמיד את האיום הצבאי על "עוטף יו'ש" ומרכז הארץ, הוא עדיין מטפח את האויב וסמליו. הוא עדיין משמר את היכולות של חבית חומר הנפץ שמאיימת על לב הארץ תחת אשליה שאפשר להפוך אויב לאוהב. זו היתה אשלייה חסרת אחריות מיום יצירתה ובמיוחד לאחר שנמחקה בבוקר שמחת תורה תשפ"ד.

הגיע הזמן למחוק את מסמך "רוח צה"ל" המסרס את צה"ל ומסכן את כולנו. הגיע הזמן לטפח את תודעת הקרב של החייל, לעודד אותו לנקוט צעדים של לחימה גם בתודעת האויב. לחימה משוחררת מנהלים מנותקים ממציאות שדה הקרב. אנחנו האזרחים חייבים לדרוש מהפיקוד הצבאי לתת בידי החיילים את הכלים המלאים של הלחימה בתודעת האויב וסוף סוף להחליט מיהו האויב.

כדאי ללמוד את נאומו הבהיר והמדויק של שר המלחמה האמריקני בשבוע שעבר שהודיע שארה"ב נלחמת בלי עקרונות של תקינות פוליטית ופרוגרס, אויב הוא אויב ואחת דינו. את אותם כללים של לחימה שאנו משחררים למוסד, ולחיל האוויר באיראן יש להחיל גם ביו"ש. כל אויב שתודעתו ממוקדת בהשמדת המפעל הציוני, בין אם הצהיר זאת בגלוי או בהסתר, אחת דינו: להשמיד להרוג ולאבד. זה או אנחנו או הם, ויפה שעה אחת קודם. אתה הבנת את זה ברוך?

אה, כן, את החייל החכם, מחטיבת מנשה, שיודע כיצד מנצחים את האויב על ידי פגיעה בתודעתו, צריך להחזיר מיד לשירות ולתת לו דברי עידוד כדי שכל חבריו (ומפקדיו) יבינו. סמלי אויב הם יעד לתקיפה לא פחות, ואף יותר, מעוד עמדה או כל יעד קרקעי שאותו תוקפים "לפי הנהלים".

פרופ' האס חבר בהנהלת חוג הפרופסרים לחוסן לאומי ועמד בראשו עד לא מזמן.