"הבטחנו להחזיר את הציונות הדתית לעמדות השפעה בשירותי הדת - וקיימנו. בתיאום עם ש"ס והליכוד, נמנה רבנים ציונים דתיים בערים רבות שבהן הציבור משווע לרב שמדבר בשפתו ומשרת בצה"ל".
את ההבטחה הזו ניפק בצלאל סמוטריץ' בדצמבר 22 לאחר הקמת קואליציית סמוטריץ'-חרדים.
חיפוש זריז ברשתות יספק לנו שלל הבטחות נוספות על העידן החדש בו שיתוף הפעולה עם ש"ס יביא להחזרת העטרה הציונית דתית לראשה ולמינוי של רבנים ציונים דתיים לרבני ערים.
אלא שכעבור שלוש שנים המציאות רחוקה מההבטחות הפומפוזיות כרחוק מזרח ממערב.
אמש, עם בחירתו של הרב הגאון משה אדרי לרבה של גבעתיים, בערים בהן יש רבנים מטעם ש"ס גרים 577,000 תושבים, בעוד בערים בהם נבחרו רבנים ציונים דתיים גרים 14,000 תושבים.
מאז ההבטחות של סמוטריץ' על הדיל הבלתי רגיל עם ש"ס, לא נבחר אף לא רב ציוני אחד בעיר גדולה. אם לא די בכך, בקנה של ש"ס, לטווח הזמן המיידי נמצאות קריית אונו, תל אביב ונתניה (ואז יהיה 1,345,000 מול 14,000... רק המינויים בתקופת הממשלה הזו!!).
גם אם זה לא נעים לשמוע, אין מנוס מלקרוא לילד בשמו. קואליציית ההשתמטות פועלת במלוא הכוח למנות בכל הערים הגדולות רבנים שלא שרתו בצבא ומחנכים את ילדיהם שלא לשרת בצבא.
קואליציית ההשתמטות והסרבנות מעדיפה שלפני יום העצמאות ויום הזיכרון מי שידבר עם הילדים והנוער בישראל יהיו רבנים שאינם ציונים, שהשתמטו משירות צבאי ומחנכים את ילדיהם והציבור שלהם לסרב לשרת בצבא.
אם למפלגת "הציונות הדתית" לא היה כוח פוליטי היינו מחרישים.. אך כולנו יודעים שלא זה המצב. בשלושת השנים האחרונות התגאו חברי המפלגה והעומד בראשה איך בעצם הם אלו שמכתיבים את מדיניות הממשלה. כל ילד במדינה יודע מהם האינטרסים של המפלגות החרדיות ויודע עד כמה שר האוצר הוא זה ששולט בהם.
המסקנה מתבקשת מאליה. כפי שנהגנו לומר בצבא - "אין לא יכול. יש לא רוצה".
מסתבר שלמפלגת הציונות הדתית מינוי רבנים ציונים דתיים פשוט לא מספיק חשוב.