באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 מתארח חבר הכנסת לשעבר ד"ר מיכאל בן ארי לשיחה על המשפט המתנהל נגדו לאחר שהגדיר את העם הערבי כאומה רצחנית, משפט בו הוא מייצג את עצמו וקובע כי אין עורך דין שהיה עושה את כל הנדרש לייצוגו.
"אני מכה על חטא שלא צעקתי מספיק פעמים. מסתבר שהאמת היא לא אופציה, במיוחד אם היא מנפצת קונספציה", אומר בן ארי המספר על כתב האישום נגדו שנפתח במילים 'הרב מאיר כהנא', ובעיניו מדובר בראיה למטרה האמיתית של המשפט, לא הוא עצמו אלא רדיפת הרב כהנא ותפיסת עולמו.
בן ארי מספר כי בכוונתו להגיע לבית המשפט ושם במסגרת עדותו להרצות ארוכות על דמותו אישיותו ותפיסותיו של הרב כהנא, מי שנרצח על ידי אל קעידא, ולא על ידי מתנקש מוסלמי, כפי שהדברים מוגדרים בכתב האישום. עוד הוא מציין את חוסר העניין של גורמי המשפט בישראל ובארה"ב ברצח שאירע בניו יורק. לטעמו המונח 'מתנקש מוסלמי' נועד לבודד את הרוצח ולתת לו תיוג כמתנקש בודד שאינו קשור לתפיסת עולם ולתנועה דתית.
את הניסיונות להאשים אותו בגזענות מדמה בן ארי לאדם שרואה שריפה המסכנת אישה וילדים ואינו צועק 'שריפה' משום שהחוק אוסר להשתמש במילה זו. "מבחינתם לא מעניין שצדקתי. הרי האזהרות שלי על השבעה באוקטובר מפורשות עד לזעזוע. ציינתי את שמות הקיבוצים שהם ייכנסו אליהם וכו'", אומר בן ארי ומזכיר את השיחה הנוקבת עם תושבת נתיב העשרה בפניה קבע כי מטרת האויב הערבי לשבת בביתה ולא רק להרוס אותו ואף לאנוס אותה. "התקווה היחידה של עזה היא להשמיד אותנו", מצטט בן ארי מתוך כתב האישום המצטט את דבריו שלו.
בן ארי מספר על השאלות שהוא מציב בפני העדים במשפטו, כאשר הוא מבקש לשמוע מהם, אם הם בעלי רקע והיכרות עם האיסלאם, וזאת על מנת להבהיר את עמדות האיסלאם ואורח חייהם של המוסלמים המחוייבים להיערך למלחמת הקודש. "אני מתעסק עם בורות", הוא אומר ביחס לאנשי המשפט שעימם הוא מתמודד באולם בית המשפט. בהקשר זה הוא מציין אירוע בו כשיצא מבית המשפט לאחר סערה גדולה שחוללו דבריו, פנה אליו עמית סגל ואמר לו 'הגזמת', אמירה שקוממה אותו דווקא משום שסגל אינו כשאר העיתןנאים, אלא בעל השכלה "ואם הוא לא יודע כלום אף אחד לא יודע כלום", אומר בן ארי ורואה בנקודה זו את הרגע בו החליט לכתוב ולפרסם את ספרו 'חזון ופגיון' להיכרות עם התרבות המוסלמית.
עוד הוא מספר על אנשי האקדמיה המזרחנים שלומדים וחיים בשיתוף פעולה אקדמי עם מוסלמים, מה שמביא אותם להחזיק בעמדות תמוהות כמו זו של מזרחן בכיר שטען את שטען יובל דיסקין, ראש השב"כ בעבר, שהחמאס אינו מעוניין בשלטון.
הוא מספר על כתיבת ספרו בו ביקש להיכנס לראשם של האחים המוסלמים ומכתיבה זו יצא בתחושות קשות לאחר שהתוודע לכתבים ולתיאורים ההיסטוריים השונים.
הוא מתייחס להאשמות חסרות בסיס שהוטחו בו בכתב האישום, כמו הטענה לפיה הוא ייחס לערבים תכונות חייתיות, מה שהוא דרש ודורש ראיות לגביו, ובכוונתו להמשיך ולדרוש גם בעתיד.
"יש להם תשובות לכל טענה. יש להם תשובות שידביקו אותך אל הקיר", הוא אומר בהתייחס לאחים המוסלמים וטענותיהם נגד המערב. עוד הוא מתאר את התיעוב האיסלאמיסטי כלפי התרבות המערבית ושפלותה, כאשר בין השאר סעיד כותוב, אבי הג'יהאד העולמי, חוזר מלימודיו בארה"ב קיצוני ותקיף יותר בעמדותיו, מתאר את התרבות הקלוקלת שפגש וחוזה את ריקבונה של תרבות המערב. "הם הבינו את המערב היטב, אבל המערב לא מוכן להבין אותם".
רעיון האחים, הרעיון של מוחמד, הוא שמוביל לכיבוש מדינות לאורך ההיסטוריה וכך כיום נכבשות בפני האיסלאם עוד ועוד ערים מערביות מרכזיות, מסביר בן ארי.
בהמשך הדברים הוא מתייחס להחלטת בית המשפט לפסול את מועמדותו לכנסת, בעוד את מי שהיללה את הרוצח סמיר קונטאר אישרו. "הם מעצימים את ההאשמות נגדי כדי להצדיק את התועבה הזו של פיגוע בדמוקרטיה. הרי הזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מנשמות אפה של הדמוקרטיה".
על מנת להשתיק את בן ארי נאספו ציטוטים רבים שלו והוענקו להם פרשנויות מחמירות, אך כאשר נפסל מהתמודדות איבד התיק מערכו והפרקליטות כבר לא עסקה בו, מציין בן ארי ומסביר כי לאחר שהושג ההישג הנדרש, פסילתו, כבר לא היה עוד צורך בנבירה בכל אותו כתב אישום. כעת בכוונתו להעלות לדוכן העדים את אנשי הפרקליטות. השופט, הוא אומר, נכון לקבל את עדויותיהם של אלה.
בהמשך הוא מספר על המבוכה של גורמי המערכת, כולל השופטים, כאשר הם מתבקשים להסביר מה משמעות המונח הסתה לגזענות, מונח הנתון לפרשנויות שונות ומגוונות. "גזענות זה לא מה אמר אלא מי אמר ומתי אמר", אומר בן ארי ברוח דברים שנאמרו לו.
ההתייחסות בכתב האישום לערביי ישראל נוגעת להגדרתו אותם כגיס חמישי, ובן ארי מזכיר כי גם ההיסטוריון בני מוריס, איש שמאל מובהק, הגדיר את ערביי ישראל כגיס חמישי שאם ייצא נגדנו נעשה לו נכבה נוספת, אך כאשר מדובר במוריס הדברים מקבלים הסברים ממתנים ואקדמיים וכאשר בן ארי אומר אותם הם מוגדרים כגזענות האסורה בחוק.
"הסכנה בערביי ישראל היא לא הנשק אלא מה שהם מכנים 'הדור הזקוף'. הסכנה היא מסמכי החזון הפלשתיני ערבי בישראל. זו הנגיסה באופיה של המדינה היהודית באמצעות החוק, באמצעות מערכת המשפט, באמצעות מערכות ולחצים בינלאומיים, והרצון שלנו כל הזמן להצתדק שאנחנו לא גזענים", אומר בן ארי וקובע כי זו הסיבה שעזמי בשארה המרגל ואחמד טיבי לא נפסלו מהתמודדות לכנסת. כדי שלא להיחשב לגזענית המערכת זקוקה לבן ארי שעליו יוטחו כל ההאשמות המוטחות במדינת ישראל על ידי העולם.
בהמשך דבריו הוא מרחיב אודות ערכי האחיזה באדמה המקובלים כל עוד מדובר באחיזה הערבית, אך לא כאשר מדובר באחיזה יהודית. בן ארי מדגיש כי כל דבריו בשיחה זו הם סעיפים מתוך כתב האישום נגדו, כתב אישום שמגיע עד כדי ציטוט מחוג בית בעפולה.
"אני לא מוכן לחיות באשליות ובחיזיון שווא. אנחנו חייבים לראות נכוחה", אומר בן ארי המזכיר אמירות ברורות של ערבים באשר לתכניותיהם עבור העם היהודי בארץ ישראל, ועם זאת החברה הישראלית לא מתעוררת. "אני לוקח את האשמה עליי. יש כאן רק 57 סעיפי בכתב האישום. היו צריכים להיות 5000, אבל לא צעקתי מספיק", אומר בן ארי. "לא הייתי צריך לחשוש. הייתי צריך לומר את הדברים בצורה יותר נחושה".
בן ארי מבקר גם את הימין ששתק כאשר מערכת המשפט התנכלה אליו ופסלה אותו מהתמודדות, וכעת המערכת תוקפת את הימין כולו. "ידעתם שמדובר באיוולת אבל חשבתם שזה רק בן ארי, הוא כהניסט, ועכשיו זה מגיע גם לאחרים", הוא אומר ומזכיר את ההתנפלות על דוד זיני כדוגמא.
"הסכנה היא שאם מישהו אחר ירצה להזהיר הוא יפחד שיעשו לו את מה שעושים לבן ארי, וזאת המטרה שלכם, להשתיק את התצפיתנית", אומר בן ארי דברים שאמר גם לאחד משופטיו. "המשפט שלי לא קל להם. השופט אמר לי שזה משפט חיי, אמרתי לו שזה משפט חייך ולא משפט חיי. אני לא חושש מהם. אני חושש מהיהודים שיכולתי להציל ולא הצלתי".