רוב חולמי הגאולה בעם ישראל רוצים לראות גאולה שלמה בבת אחת - ביום אחד, בהיפוך סדרי עולם. אולם קשה מאוד לעכל את מה שנאמר במפורש בתורה (שמות כ"ג, ל) ובדברי חז"ל (ירושלמי ברכות א, א):
"מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תִפרֶה ונחלת את הארץ";
"כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קמעא קמעא; כל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת".
יש הכרח לחזור ולקרוא בתורה ובתנ"ך בעיון. לאחר קריעת ים סוף שר משה עם בני ישראל את שירת הים, ובחלקה האחרון מופיעה תפילה המתארת גאולה שלמה:
"נָחיתָ בחסדך עם זוּ גאלת, נֵהלתָ בעזך אל נוה קדשך;
שמעו עמים ירגזוּן, חִיל אחז יֹשבי פלשת; אז נבהלו אלופי אדום, אֵילֵי מואב יֹאחזֵמוֹ רעד,
נָמֹגוּ כל ישבי כנען; תִפֹּל עליהם אֵימָתָה ופחד, בִּגדֹל זרועך יִדמוּ כאבן -
עד יעבֹר עמך, ה', עד יעבר עם זוּ קנית; תְבִאֵמוֹ ותִטָעֵמוֹ בהר נחלתך,
מכון לשבתך פעלת, ה' - מקדש, אד' כוננו ידיך - ה', יִמלֹך לעֹלם וָעֶד".
אך אם כך, נשאלת השאלה: מדוע נמשך התהליך זמן כה רב?
מדוע היה צריך להמתין 480 שנה (מלכים א' ו', א') עד שבנה שלמה את בית ה' בירושלים? מדוע לא נכנסו בני ישראל לארץ בבת אחת, בתדהמה מוחלטת של עמי כנען - מאדום ועד פלשת?
ומדוע משה רבנו לא היה גם דוד וגם שלמה יחד - כפי שיש מי שמבקשים לראות את "משיח צדקנו" מביא גאולה שלמה ומיידית?
קיבוץ הגלויות - לנגד עינינו
מדינת ישראל היא מדינת קיבוץ גלויות, כפי שהוגדרה במפורש במגילת העצמאות ובחוק השבות. למעשה, קיבוץ הגלויות מתרחש לנגד עינינו כבר כמאתיים שנה.
חשוב להבין: בעולם כמעט לא היה מעולם קיבוץ גלויות אל ארץ אבות עתיקה. בעולם מוכרים בעיקר גלי הגירה והתבוללות. גם עם ישראל לא זכה לראות קיבוץ גלויות המוני בימי בית שני, ולא בדורות שלאחר מכן.
משה רבנו תיאר בתורה (דברים ל') קיבוץ גלויות עתידי, לאחר "הברכה והקללה" של פיזור עם ישראל עד קצות העולם. הנביאים חזרו על כך שוב ושוב, ובתפילת העמידה אנו מבקשים על כך שלוש פעמים ביום. אך רק בדורות האחרונים הדבר מתרחש לנגד עינינו.
בשום מקור לא נאמר שמשיח בן דוד הוא שיקבץ את הגלויות - לא בתורה, לא בנביאים, לא בתהילים, לא בדברי חז"ל ואף לא בתפילה. לפי המקורות, הקב"ה הוא שמקבץ את הגלויות.
וסדר הגאולה, כפי שעולה גם מסדר התפילה (בבלי מגילה יז, ב; ירושלמי ברכות ב, ג), הוא כזה:
תחילה קיבוץ גלויות, לאחר מכן משפט ומלחמות נגד הזֵדים הצוררים, ורק לבסוף יבוא "צמח דוד" להשלים את ישועת ה'.
מלחמת העצמאות שלא הסתיימה
מאז תקומת מדינת ישראל מתנהלת לנגד עינינו מלחמת עצמאות מתמשכת כבר 78 שנים. המלחמה הזו לא הסתיימה - לא בירושלים לאחר מלחמת ששת הימים, ולא בגולן ובסואץ לאחר מלחמת יום הכיפורים.
כל ההסכמים שנחתמו היו זמניים: שביתות נשק, הפסקות אש, ואף הסכמי שלום חלקיים - אך לא סיום מלא של הסכסוך.
בתוכנו יש עדיין חולמי חלומות המבקשים שלום מלא ומהיר, ולעיתים משוכנעים שהדבר תלוי רק בנו. אך תפיסה זו מנותקת לחלוטין מן המציאות.
ניסי הדור
השלב הנוכחי במלחמת התקומה של עם ישראל בארצו מתנהל כבר כשנתיים וחצי. לנגד עינינו מתחוללים ניסים מדהימים - מרוח הלחימה המופלאה של בנינו ונכדינו, ועד השליטה המוחלטת של טייסינו בשמי איראן.
ועם כל זאת, הסוף עדיין אינו נראה לעין, למרות שרובנו מייחלים ומתפללים לראותו.
יש המדברים על קריסת משטר הרשע של חומייני וחמינאי, אך המשטר עדיין מתאמץ לשרוד ולהמשיך את דרכו. די להם, לצוררי ישראל באיראן, בעצם הישרדות המשטר כדי להכריז על ניצחון ולתכנן את נקמתם - גם באמצעות אורניום מועשר.
להבין את הדרך הארוכה
קשה לנו להכיל דרך ארוכה. אך כך היה בכל תולדות ישראל - מיציאת מצרים ועד ימינו.
לכן עלינו להתחזק ברוח הגדולה הנושבת במיוחד בדור הצעיר. עלינו להתבונן בניסים הגדולים שלא היו כמותם אלפי שנים.
נמשיך להתפלל לישועת ה' בשלמותה, אך גם נלמד לנשום נשימה עמוקה ולהבין:
גאולת ישראל מתחוללת לנגד עינינו - אך היא מתרחשת בתהליך ארוך ומתמשך. גם כאשר נדמה שהגענו אל הסוף, פעמים רבות אין זה אלא שלב נוסף במסע גאולתנו.