קּוֹל ה' בַּכֹּחַ - כִּיווּנִים וְכַוָּנוֹת בְּקוֹלוֹת הָאָזְעָקָה, הַשְּׁאָגָה וְהַשּׁוֹפָר
בהישמע קול תרועת האזעקה העולה ויורד ברחבי ארצנו, נרעדים הלבבות. אך אם נשכיל להקשיב לקול הפנימי המהדהד מתוך הצפירה, נגלה כי אין זו רק התרעה מפני חיצי האויב, אלא קריאה אלוקית עמוקה המבקשת לטלטל את תרדמת הנפש, להשיבנו אל מקורנו ולפתח בנו הקשבה עמוקה לצלילי הגאולה. קול האזעקה הוא חוליה בשרשרת של קולות שעיצבו את דמותו של עם ישראל - מקול השופר בסיני ועד לשאגת הארי של הגאולה, כולם קולות עמוקים ללא מילים. אנו נקראים להקשיב לקול הפנימי המסתתר בתוך שאגת הארי.
א. הִתְעוֹרְרוּת הַלָּב: "אַרְיֵה שָׁאַג מִי לֹא יִירָא"
קול האזעקה, נועד לזעזע את הלב ולהוציאו מתרדמת השגרה. קול האזעקה הוא "שאגת הארי" של הקב"ה הקורא לנו: "הקיצו!". וכדברי הרמב"ם על תקיעת שופר ש'רמז יש בה: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם' (רמב"ם, הלכות תשובה ג, ד). מי שלא שמע את קול ההתראה המוקדמת נקרא כעת להתעורר, לצאת מהמצב הקודם, לקום!
ב. מִשֵּׁנָה לִשְׁאָגָה: "הֵן עַם כְּלָבִיא יָקוּם"
הנביא עמוס משווה את שאגת הארי לקול השופר כקריאה להינצל מהסכנה העלולה להתקרב: 'הֲיִשְׁאַג אַרְיֵה בַּיַּעַר וְטֶרֶף אֵין לוֹ ..אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ.. אַרְיֵה שָׁאַג מִי לֹא יִירָא, ה' אלוקים דִּבֶּר מִי לֹא יִנָּבֵא". המלבי"ם שם מסביר שהשאגה היא הודעה על סכנה קרובה המעוררת את האדם להתבונן בסיבת הדבר. לשמע שאגת האריה או קול האזעקה אנו מזדרזים לשמור על חיינו, הקול הזה זועק אלינו- להקהל ולעמוד על נפשנו. המציאות הזאת עוזרת לנו לזקק מה עיקר ומה טפל- 'וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ'.
ג. הַזְּעָקָה שֶׁמְּמַתֶּקֶת עָקָה: "וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה"
האזעקה (זעקה) מחזירה אותנו אל הזעקות הגדולות בתנ"ך, על עשיו נאמר - "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד". וכנגדו מרדכי- "וַיִּזְעַק זְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה". חז"ל במדרש רבה (אסתר ח, א) מלמדים אותנו שמרדכי היהודי תיקן בזעקתו את הצעקה של עשיו. כשאנו שומעים "זעקה" (אזעקה), אנו ממשיכים את כוחו של מרדכי שביטל את גזירת המן (שורש עשיו) ומוסיפים תפילה וזעקה לרבש"ע. הרמב"ן (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה ה) אומר: ".. שנתפלל אליו בעת הצרות ותהיינה עינינו ולבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כענין שכתוב: וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם, והיא מצוה על כל צרה וצרה שתבוא על הצבור לצעוק לפניו בתפילה ובתרועה". תפילה בעת צרה זו מצווה מדאורייתא, שמעלתה מיוחדת. אפשר לכוון, שבזעקה זו שאנו שומעים עכשיו, אנו מתחברים לזעקתו של מרדכי היהודי המבטלת את כוחו של עשיו/איראן, ומהפכת את הדין לרחמים. מנהג יפה לומר פרק תהילים (אפשר גם יותר מאחד..) כאשר נכנסים למרחב המוגן, תפילה לא רק להגנה ולשמירה עלינו אלא גם להצלחת כוחותינו בכל אתר ואתר.
ד. הַצְּנָעָה וְקוֹמָה: "כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה"
כאשר נמצאים בשטח פתוח בעת אזעקה, ההנחיות הן לשכב על הארץ ולשים את הידיים על הראש. מלבד ההגנה על החיים, יש פה בחינה עמוקה, והיא להתמקד בחלקים החשובים של החיים. לקחת את הידיים, כלי המעשה, המבטאים את צדדי החיים המעשיים, ולהגן בעזרתם על הראש, כלומר לבטל אותם לשורשם, להתכוונן מה 'יד' ומה 'ראש' בחיינו.
ה. שׁוֹפָר האַחְוָה: תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן..קִבְּצוּ עָם קַדְּשׁוּ קָהָל
האזעקה היא רגע שבו נחשף ה"ארי" שבעם ישראל - העוצמה שבערבות ההדדית. מדהים לראות כיצד רעשי האזעקות קורעים את הדממה וקורעים את השמים, חושפים בנו מדרגה פנימית של אכפתיות וכלליות, של חפץ הטבה מופלא. בהישמע אזעקה, רואים איך אנשים עסוקים בלדאוג למי שבסביבה, אולי מישהו לא שמע, או לא שם לב, אולי מישהו מתקשה בהליכה וצריך עזרה. על אף סכנת החיים, אנשים לא דוחפים, בהיותי בתחנה המרכזית בבאר שבע בשבוע שעבר, ראיתי איך בעת אזעקה הצעירים תומכים באנשים מבוגרים, נותנים להם מקום בנוחות בתוך המקלט, מסייעים להם בצאתם. פרץ של טוב פורץ בעת כזאת. וכמובן אנשי הביטחון, החילוץ וההצלה, בשמעם את קול האזעקה מתגברים כארי ויוצאים בגבורה אל מקום הסכנה בכוונה תחילה להיות במקום בו צריך אותם ויוכלו להיטיב עוד ועוד. כשאנו מתמלאים אהבת ישראל ועזרה לזולת במרחב המוגן, אנו שותפים בבניית חומת המגן הרוחנית של עם ישראל.
ו. זְמִיר עָרִיצִים: "כְּאַרְיֵה יִטְרֹף וְאֵין מַצִּיל"
האזעקה היא רעש המלחמה המבשר על כילוי הרשעה. כדברי הרב קוק זצ"ל (אורות, המלחמה א) 'כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו... ולפי ערכה של גודל המלחמה בכמותה ואיכותה ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה". קולות האזעקה מבשרים לנו את התגברות הטוב הקם לכלות את הרע, בכליון גמור 'כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ'. לא רק הקב"ה מעביר את ממשלת הזדון, אלא מזכה אותנו להיות שותפים איתו להיותנו פועלים עם אל, בגבורה בעוצמה בעוז ובנחישות, במסירות אדירה, בסייעתא דשמיא מופלאה ובניסים גדולים. נוכל לכוון בשמיעת הצלילים ששאגה זו שאנו שומעים היא קולות הרע הנשבר מפני אורם וגבורתם של ישראל. 'כן יאבדו כל אויביך ה', וצמיחת קרן לדוד עבדך במהרה בימינו.
ז. "וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ": קוֹלוֹת הַגְּבוּרָה שֶׁל גּוּרֵי האֲרָיוֹת
האזעקה מבשרת לא רק על הרוע המתכלה, אלא גם על הטוב המתגייס בגבורה ומסירות אדירה להכניע ולהכריע אותו. בעת האזעקה, תמלא מתעצומות גורי הארי השואג, מתל חי וממטולה, מטהרן ומעזה, נזכור את מוסרי הנפש הגיבורים החיים, ואלו שמסרו נפשם, ונתמלא מעוז רוחם. מספרים שלפני היציאה למבצעי 'עם כלביא' ו'שאגת הארי', מפקד חיל האוויר כינס את הטייסים הנווטים וכל אנשי הצוות ואמר להם שלפי ההערכות כעשרה אחוזים עשויים לא לחזור חלילה, איש לא ויתר על הזכות וגיבורינו המריאו במסירות גדולה. אשרי העם שככה לו!
ח. ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג": מִשַּׁאֲגַת הַמִּלְחָמָה לְשׁוֹפָר הַגְּאֻלָּה
הקולות מכוונים לשאגת השכינה המבשרת על התקיעה בשופר גדול לגאולה שלמה. הנביא הושע אומר: 'אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ כְּאַרְיֵה יִשְׁאָג, כִּי הוּא יִשְׁאָג וְיֶחֶרְדוּ בָנִים מִיָּם'. שאגת הארי מעוררת ותעורר את בניו גם אלו שמעבר לים, לחזור מארבע כנפות הארץ לארצנו. התקיעה הגדולה מאספת את כל המחנות לשיבת שבותנו. נכוון שקול האזעקה הזה יהפוך במהרה לקול שאגת ריבונו של עולם בציון, המבשרת על סוף כל החרדות ועל גאולתנו השלמה במהרה בימינו אמן.
הכותב הוא רב הקהילה בשכונת רמת אשכול בלוד