רוב גדול מהציבור בישראל רואה את עצמו כצרכן מודע וזהיר יותר בהחלטותיו הכלכליות. כך עולה מסקר חדש שנערך עבור רשות ההסתדרות לצרכנות באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.
הסקר שנערך לקראת יום הצרכן הבין-לאומי שיחול ביום ראשון (15.3), כלל מדגם מייצג של 608 נשאלים מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל. נזכיר כי יום הצרכן נועד להעלות את המודעות לזכויות הצרכנים בעולם ולחזק את ההגנה על הציבור בשווקים השונים.
לפי ממצאי הסקר, כחמישית מהמשיבים (21%) הגדירו את עצמם כצרכנים נבונים מאוד וקרוב לשני שליש נוספים (63%) תופסים את עצמם כצרכנים די נבונים. רק כ-17% השיבו כי הם אינם צרכנים נבונים. הגדרת צרכנות נבונה לפי הסקר הייתה לפי תפיסת עצמית של המשיבים ביחס להתנהגות שלהם בסוגיות כמו השוואת מחירים, בדיקת תאריכי תפוגה ומרכיבים באריזה, ביצוע רכישות באופן שקול ומושכל ומודעות לזכויות.
פילוח התוצאות לפי קבוצות אוכלוסייה מצביע על כמה הבדלים מעניינים בתפיסות הצרכניות. מהנתונים עולה כי ככל שהגיל עולה, כך מתחזקת גם תחושת הביטחון הצרכני. לדוגמה, בקרב בני 55 ומעלה 28% הגדירו את עצמם כצרכנים נבונים מאוד, לעומת 24% בקרב בני 35-54, ו-16% בקרב צעירים בני 18-34.
נעזרים יותר בכלים דיגיטליים כדי לחסוך
נתוני הסקר משקפים גם התנהלות צרכנית פעילה יותר. 43% מהנשאלים אמרו כי הם בודקים תמיד את החשבונית בעת קנייה ברשתות שיווק ו-35% עושים זאת לעתים קרובות. גם בכל הנוגע לחשבונות החודשיים, 45% השיבו כי הם בודקים תמיד את פירוט החיובים ו-35% עושים זאת לעתים קרובות.
עוד עולה מהסקר כי הציבור עושה שימוש רחב בכלים צרכניים כדי לחסוך. כרבע מהנשאלים (25%) אמרו כי הם קונים דרך מועדוני לקוחות באופן קבוע, ו-48% עושים זאת מדי פעם. מרבית הציבור (67%) נעזר כיום בכלים דיגיטליים להשוואת מחירים כגון: פרייסז, CHP-ZAP, ChatGPT, וכמעט מחצית מהצרכנים משתמשים בהם גם למעקב אחר הוצאות כלכליות (44%). עלייה משמעותית לעומת 2024 (27% ו-23%, בהתאמה).
מאמינים שרשתות השיווק מנצלות את המלחמה
לצד העלייה במודעות הצרכנית, הסקר מצביע גם על רמת ביקורת כלפי התנהלות בתי העסק. 44% מהנשאלים סבורים כי ההתנהלות של בתי העסק כלפי הצרכנים אינה כל כך הוגנת ו-14% נוספים סבורים כי היא כלל אינה הוגנת. אחד הנתונים שכדאי לשים לב אליהם, בייחוד לנוכח המציאות הנוכחית בצל המערכה מול איראן, הוא אמון הציבור ברשתות השיווק בשעת חירום. 79% מהנשאלים השיבו כי לדעתם רשתות השיווק מנצלות מאוד או די מנצלות מצבי חירום לאומיים, כמו למשל מלחמה או מגפה, לצורך העלאת מחירים או צמצום מבצעים.
מעניין לציין כי בפילוח הנתונים לפי גיל, קבוצת גיל הביניים היא הביקורתית ביותר. כמעט חמישית מבני 35-54 סבורים כי בתי העסק כלל אינם הוגנים. נתון כמעט כפול מהצעירים ומהמבוגרים. אחד ההסברים האפשריים לנתונים נעוץ בכך שמדובר בקבוצת גיל שבה משקי הבית נמצאים בשיא ההוצאות ולכן גם רגישים יותר לרמת ההוגנות.
ממצאי הסקר מצביעים גם על פער מעניין בין ההתנהלות הצרכנית בפועל לבין תחושת ההיכרות עם הזכויות החוקיות. מצד אחד רוב גדול מהציבור מגדיר את עצמו כצרכן נבון. מצד שני, הציבור כמעט חצוי בשאלה האם הוא מכיר את זכויותיו: כ-47% מהנשאלים סבורים שהם מודעים לרוב הזכויות המגיעות להם כצרכנים, בעוד שכ-48% מעריכים כי אינם מודעים להם במידה מספקת. עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות מסביר כי: "הנתונים מצביעים על ציבור צרכנים פעיל וזהיר יותר בקבלת החלטות קנייה, אך כזה שלא בהכרח מרגיש שהוא מכיר לעומק את כל הכלים והזכויות שעומדים לרשותו".
פחות סומכים על בטיחות המוצרים מחו"ל
יצוין כי מדי שנה מוקדש יום הצרכן הבינלאומי לנושא מרכזי אחר בתחום הצרכנות. השנה בחרו מארגני היום להפנות את הזרקור לסוגיית בטיחות המוצרים תחת הכותרת "מוצרים בטוחים, צרכנים בטוחים". על רקע זה, גם הסקר השנתי של רשות ההסתדרות לצרכנות כלל, בין היתר, שאלות שבחנו את מידת אמונו של הציבור בבטיחות מוצרים וכן את העמדות לגבי רמת הפיקוח הנדרשת בתחום.
מהנתונים עולה כי הציבור נותן אמון גבוה יחסית בבטיחות מוצרים הנמכרים בישראל. בעוד שכ-82% מהנשאלים מביעים אמון מסוים בכך שהמוצרים הנמכרים בישראל עומדים בתקני הבטיחות, כאשר מדובר במוצרים הנרכשים מחו"ל שיעור האמון צונח לכ-46% בלבד. למרות הרצון הציבורי להגביר תחרות ולהוזיל מחירים באמצעות ייבוא, הממצאים מעידים כי הציבור הישראלי עדיין סומך יותר על הפיקוח והתקנים בישראל מאשר על מוצרים שמגיעים מחו"ל. נתונים אלו משתלבים עם ממצא נוסף שלפיו כמעט מחצית מהציבור (47%) סבור שיש להחמיר את הפיקוח על בטיחות מוצרים, במיוחד כאלה הנמכרים דרך אתרי מסחר בינלאומיים.
בהקשר לקניות אונליין, ראוי לציין כי יותר ממחצית מהציבור (56%) חושש כיום לבצע קניות באינטרנט, כאשר החששות המרכזיים קשורים להונאות וזיופים, מסירת פרטי אשראי ושירות לקוחות.
ספקנים לגבי יוזמות המדינה להוזיל את יוקר המחיה
עוד בחן הסקר את עמדות הציבור כלפי יוזמות ממשלתיות שנועדו להגביר תחרות ולהוזיל את יוקר המחיה, ובהן רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" ומיזם "הסל של ישראל" שמוביל משרד הכלכלה. מהנתונים עולה כי הציבור מפגין מידה לא מבוטלת של ספקנות לגבי יכולתן של יוזמות אלה להביא לשינוי משמעותי ביוקר המחיה. לדעת 47% מהמשיבים רפורמת "מה שטוב לאירופה" לא השפיעה על המחירים לצרכן, ו-13% חושבים שהרפורמה אף הובילה להתייקרות. באופן דומה גם הדעות לגבי מיזם "הסל של ישראל" אינן מעודדות. כמחצית מהמשיבים (49%) חושבים שזה לא ישפיע על המחירים, ו-13% מאמינים כי המיזם יוביל בסוף לעליית מחירים.
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, מסר כי: "הממצאים מצביעים על מגמה של עלייה במודעות הצרכנית", מסביר לוינסון. "הציבור מגלה מעורבות רבה יותר בהחלטות צרכניות, בודק מחירים וחשבוניות ומנצל כלים כמו מועדוני לקוחות כדי לחסוך. מצד שני, הביקורתיות כלפי בתי העסק מעידה גם על רגישות גבוהה להתנהלות השוק ולרמת ההוגנות בו. מדובר בהתפתחות חשובה המעידה על התבגרות הצרכן הישראלי ועל צרכנות מודעת יותר. ראינו כי הציבור מביע גם ספקנות רבה לגבי הרפורמות שמקדמת המדינה כגון "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ו"הסל של ישראל", מתוך הבנה כי יוזמות אלו לא יחלחלו לכיסו של הצרכן ולא ישפיעו על הורדת יוקר המחיה".