אל"מ במיל' חזי נחמה הוא האורח באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 לשיחה עם רוח צה"ל, המלחמה, העשייה האישית והציבורית, המציאות הביטחונית ביהודה ושומרון וההתמודדות המשפחתית עם ילדה בעלת צרכים מיוחדים, והסיכוי שימצא את עצמו בקרוב בפוליטיקה.
לאולפן ערוץ 7 מגיע נחמה מעוד לילה אותו העביר באחת החוות שבהרי ירושלים, לשם הגיע כדי לסייע לזוג חברים שיצאו לנפוש בגולן אחרי לידת תאומים, ובימים הללו הוא מוצא את עצמו מסייע גם להוצאת הפרות למרעה על ידי הנערים האידיאליסטיים שמתגוררים בחווה.
בהקשר זה מציין נחמה את השינוי הדרמטי המתחולל בשנים האחרונות ביהודה ושומרון, ביחס לחוות ולישובים. בעיניו השינוי שמתחולל נובע מחזרתה של ההבנה שביטחון והתיישבות חד הם, הבנה שהייתה קיימת עוד בימים שטרם קום המדינה. "בחמש השנים האחרונות חל שינוי מאוד עמוק", הוא אומר ומשבח את פעולת האלוף הנוכחי בהקשר זה ומספר על יחסם של לוחמי הגדוד שהוצב להגן על החווה בה הוא שוהה, לוחמים שמגיעים מאזור גוש דן ומביעים התפעלות מלאה ממסירותם של תושבי החוות.
נחמה נשאל אודות האירוע בו ניטרל מחבל שפגע בצעירים דקות ספורות קודם לכן, והוא משחזר את האירוע, את אתגר הניטרול של המחבל תוך זהירות שלא לפגוע בצעירים שבהם פגע המחבל. במציאות שכזו, הוא אומר, לא היו ספקות באשר לאופן בו נכון לפעול. עם זאת, על רקע אירועים קודמים בהם ההתייחסות הייתה שונה, הוא מציין כי אכן היה יחס לא נכון לאתגר העמידה מול האויב, אך בשנות המלחמה, השנים האחרונות, חלה תמורה ביחסה של מערכת הביטחון לאויביה של ישראל, ולמעשה נראה שישראל חוזרת לתפיסות הביטחון הבסיסיות שעליהן קמה מדינת ישראל משנות הארבעים ואילך, תפיסה שחותרת להכרעת האויב ולתגמול, מושגים שבשנות התשעים היה מי שניסה לדחוק ולהעלים מהלקסיקון הביטחוני של ישראל.
נחמה מציין כי מול ירי רקטות בודדות של חיזבאללה, צה"ל של אותם ימים היה מבליג או לכל היותר מגיב באופן מידתי ומדוד, אך צה"ל של ימינו אלה מנצל את ההזדמנות כדי להכות באויב שוק על ירך במגמה להביא להשמדתו ולכיבוש אדמותיו, "ככה ראוי לנהוג אם אנחנו רוצים לנצח בשכונה הקשוחה הזו".
השינוי אמנם מתקדם בקצב איטי, אומר נחמה, אך הוא קורה. קשה לצפות ששינוי תפיסה של מערכת הביטחון כולה תשתנה באחת. את מינוי דוד זיני ורומן גופמן לתפקידיהם רואה נחמה כחלק מהבשורה הגדולה שמתחוללת במערכת. בעיניו נוכחותו של גופמן ליד ראש הממשלה בתקופה זו של מלחמה הוא לא פחות מנס. לשאלה מדוע התקשורת הכילה בקלות רבה הרבה יותר את מינוי מאשר את מינויו של סיני, סבור נחמה כי גופמן הוכר כמי שעשה מהלכים חשובים בתפקידו כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה, ומנגד התקשתה התקשורת להכיל את זיני שהגיע מבית מדרש של ישיבות הקו. לתפיסתו הבחינה היחידה שיש לבחון בה את בעלי התפקידים הוא אופן תיפקודם המקצועי והמבצעי באופן ענייני.
נחמה חוזר ליום הפיגוע בו ניטרל את המחבל, משחזר את התחושות באותם רגעים, את המראות, הקולות, את השניות בהן הבין שמולו מחבל והוא בעיצומו של אירוע פיגוע, ומכאן לקריאותיו אל המחבל והפתיחה באש שמתבצעת תוך כדי שהוא מביא לידי ביטוי את ניסיונו האישי והמקצועי כמח"ט גזרה בצה"ל. את האירוע הוא מסכם בהודאה לקב"ה על שהוא היה האיש שנקלע למקום. "אם הייתי מגיע עשר שניות קודם או אחר כך, זה לא היה רלוונטי".
האירוע של נחמה אמנם הסתיים בטוב, אך בדבריו הוא מתייחס גם לאירועים שהסתיימו בחקירות הפרקליטות הצבאית וחמור מכך. לטעמו מקור המציאות האבסורדית הזו היא העובדה שהפרקליטה הצבאית הקודמת ופרקליטים צבאיים אחרים אינם מכירים את שדה הקרב ואת הלבטים של רגע הלחימה. בדבריו הוא מברך על העובדה שכיום הפרקליט הצבאי הנוכחי הוא לוחם בעברו, איש חטיבת גבעתי, ומשוכנע שנקודת המבט שלו תהיה הרבה יותר מותאמת למציאות, בניגוד לפר"צרית הקודמת שראתה לנגד עיניה את היעד המרכזי בדמות האופן בו היא עצמה והמערכת שבראשה היא עומדת יוצגו בפני אנשי משפט בינלאומי. בשם יעד שכזה נתפרה פרשת שדה תימן, על מנת להוכיח למישהו בעולם שצה"ל חוקר כאשר יש חשדות, וזאת גם במחיר הכפשתו של הצבא כולו ושל המדינה כולה.
על רקע המלחמה באיראן נשאל נחמה מה בעיניו מהווה את הסכנה המרכזית למדינת ישראל מעבר לסוגיה הביטחונית, והוא מזכיר בתשובתו את הימים שקדמו לשבעה באוקטובר, ימי הוויכוחים על מחיצה בתפילה או ריקודי שמחת תורה. "אנחנו כעם צריכים לדעת להתלכד סביב מטרות חיוביות. לצערי הרב אנחנו יודעים להתלכד סביב אירועים קשים, סביב ברית הגורל שלנו והגיע הזמן שנתלכד סביב ברית הייעוד שלנו. לעם ישראל יש ייעוד בארץ ובתפוצות. לא סתם חזרנו לכאן אחרי אלפיים שנה. הגיע הזמן שנדבר על הייעוד, למה אנחנו פה, ואני בטוח שכשנסכים על הייעוד הזה כל המחלוקות יקבלו פרופורציות אחרות. כשאין לנו ייעוד משותף כל אחד בטוח שהדיוק שלו במחלוקת הוא הדבר שצריך לחדד אותו עד הסוף".
בהתייחס לייעודו של עם ישראל מציין נחמה את הקושי שלו עם העובדה שכל אורח בכיר שמגיע לישראל נלקח בראש ובראשונה לביקור ביד ושם, מקום שמייצג חלק נכבד וחשוב מההיסטוריה של ישראל אבל הוא לא הסיפור של ישראל. "יש לנו סיפור אחר של הבאת ברכה לאנושות, של עשיית טוב. עם ישראל הביא המון ברכה לאנושות ב-3,500 שנות קיומו והמשימה שלו עוד גדולה לפניו. צריך לדעת להתאחד סביב המשימה הזו". יעד זה של הבהרת והדגשת הייעוד המשותף של עם ישראל, הוא בעיני נחמה המנוע שמביא אותו לעולם העשייה, הן בעולם הצבא והן בזירה האזרחית. מונח 'תיקון העולם' רלוונטי בהקשר זה לכל זירה בה עם ישראל פועל, גם כאשר מדובר במלחמה באיראן.
נחמה מספר גם על בתו, אורי, ילדה עם צרכים מיוחדים שלידתה הייתה לא קלה לעיכול לאחר שהמשפחה לא התכוננה ללידת תינוקת עם תסמונת דאון. שמה נבחר כביטוי לתקווה שהיא תאיר את הבית, מה שלדבריו אכן קרה. מדובר אמנם באתגר, אך כזה שמגלה לא מעט אנשים טובים שעוטפים ונמצאים מסביב, עוזרים ומסייעים, מבקשים לעשות טוב ומתוך כך מתעצם הטוב ההדדי.
על ההתמודדות בתוך המשפחה בימים אלה של מלחמה, אומר נחמה, תפקידו של העורף האזרחי הוא גם להישמע להוראות, אך גם להקרין אופטימיות ושמחה ולא תחושת לחץ ובהלה. "גם ביחס לאורי, זה מאתגר יותר, אבל אנחנו משתדלים להקרין הרבה אופטימיות ושמחה".
מכאן חוזר נחמה לאתגר הביטחוני בישראל. להערכתו לאחר המלחמה מספר בעיות ביטחוניות יתפוגגו עם היעלמות השלטון הנוכחי בטהרן. להערכתו לאחר המלחמה תאזור ממשלת ישראל אומץ לקבוע שהרשות הפלשתינית אינה עוד רלוונטית, וכך גם הסכם אוסלו שהעניק לה מעמד, חימוש ומימון. לטעמו התכנית ההגיונית ביותר לעתיד יהודה ושומרון היא תכנית האמירויות שמקדם ד"ר מוטי קידר, ועל פי יחולק השטח לתאים קטנים של שלטון עצמאי אזרחי שמעליו אחריות ביטחונית ישראלית. יחסה של ישראל לכל יחידה אזורית שכזו ייקבע על פי המאפיינים וההתנהלות של התושבים במקום. כוח השיטור לא יחזיק בכלי נשק מעבר לאקדחים לכל היותר. היחס לחמולות ייקבע בהדרגה ולא כפי שנעשה במקרה הרש"פ, שם קודם ניתנו להם חמישים אלף רובי קלצ'ניקוב ולאחר מכן המתינה ישראל לצפות בתוצאות הניסוי.
בעיני נחמה זהותם של ערביי ישראל שווה לזו של ערביי יהודה ושומרון, אלא שלהם יש אינטרס לשמר את מעמדם הישראלי. מולם יש לנהוג באפס סובלנות מול כל גילוי של טרור, ובמקביל לקחת אחריות שלטונית ריבונית עליהם במלוא מובן המשמעות, כלומר בראש ובראשונה לאסוף את כל הנשק הבלתי חוקי המוחזק בחברה הערבית ולשנות את המציאות מהיסוד, גם אם הצעד יגרור אחריו התפרעויות.
אחרי שהוא מתאר את עומק האופטימיות שלו והאמונה שלו בעתידה של מדינת ישראל, בחוסנה, בזהותה וביכולותיה, נשאל נחמה גם בדבר הסיכוי שימצא את עצמו בזירה הפוליטית, אולי לקראת הבחירות המתקרבות.