חבר הכנסת משה סולומון, סגן יו"ר הכנסת, מתארח באולפן ערוץ 7 ומספר על מסע חייו - העלייה מאתיופיה, ההשתלבות בישראל וההשתלבות כחבר בכנסת ישראל.
"אני מאלה שעלו ארצה מן הגלות. הכמיהה, הכיסופים והרצון להיות בארץ ישראל הם כל כך גדולים ועצומים, שהקרבות והאתגרים הם כעין וכאפס למה שחווינו בעבר. העובדה שאנחנו יכולים היום להתגונן, שיש לנו צבא, ממשלה וכל הכלים הנדרשים לאומה כדי לעמוד על גורלה - זו מציאות טובה לעם ישראל. זו מציאות שמייצרת תפקיד אחר עבורנו בין האומות", פותח ח"כ סולומון.
הוא מספר שיצא מהכפר באתיופיה בגיל שש, אך המסע החל הרבה קודם לכן, בתודעה שנטע בו אביו. "בגיל ארבע היה לי אירוע מכונן. אבא שלי, ברגע ששמע שאני מדבר ומתקשר, אמר לי דבר מדהים: 'משה, תדע לך שיש לך תוכנית לחיים. תפקידך הוא להגיע לירושלים'. אני זוכר את המנגינה הזאת. אבא אומר לי שכל הווייתי, פעולותיי ומחשבותיי צריכות להיות מכוונות לכך שאגיע לירושלים. זה מה שעשו אבותיו ואבות אבותיו לאורך כל הדורות".
בגיל חמש הוא כבר היה רועה צאן, אחראי על עדר של כבשים באתיופיה. "הבת שלי אמרה לי פעם: 'אבא, בגיל חמש אנחנו בקושי עוברות את הכביש'. אבל בכפר ללא ציוויליזציה, בלי חשמל ובלי מים זורמים, אתה גדל מהר יותר. האחריות גדולה יותר והמחויבות ליצור מציאות עבור עצמך חזקה יותר". בגיל שש, הבשורה הגיעה. אביו אסף את המשפחה ובישר: "הגיעה בשורה, אם נגיע לסודן, נוכל לעלות לירושלים".
המסע לסודן היה רצוף סכנות. המשפחה יצאה כשהיא בורחת מהשלטון הקומוניסטי שגזר עונשים כבדים על פעילות ציונית. "זה היה מסע מאוד קשה. אתה הולך בדרך שלא הכנת, אתה לא לוקח מפות כי אתה לא רוצה שיידעו שברחת. הלכנו כפליטים. בין 2,000 ל-4,000 איש מתו במסע הזה לירושלים. אני זוכר תינוק שהיה מוטל על האדמ, מת. המסע הזה גבה מאיתנו הרבה מאוד נפשות".
גם ההגעה לסודן לא הייתה סוף פסוק. במשך שלוש שנים חיה המשפחה בזהות בדויה, מעמידה פנים שהם פליטים מוסלמים. "בגיל שבע נאלצתי לצאת לעבוד כדי לעזור לאבא בכלכלת הבית. מכרתי שקיות ופירות הדר בשוק עד גיל תשע. חיינו בספק מתמיד בלי לדעת באיזה רגע יקראו לנו לעלות".
הכמיהה לירושלים, שהייתה מנוע הצמיחה שלו בילדותו, לא עזבה אותו גם כחבר כנסת. "גם עכשיו, בכל רגע אני חושב שאני יכול להגיע לכותל. כשאנחנו נשארים כאן לילות ארוכים במליאה, בסוף ההצבעות אני מגיע להתפלל בכותל המערבי. האבנים האלו הן משהו אחר. זה שריד בית מקדשנו, המקום עליו כל יהודי הגלויות חלמו".
האמונה בזקיפות הקומה הובילה אותו לקריירה צבאית כסגן אלוף במילואים, כמג"ד חי"ר וכמג"ד בחילוץ והצלה. "החלום שלי, המימוש הציוני שלי, היה להיות במדי צה"ל. רציתי להיות בחוד החנית ולהוציא את הגלותיות מתוכנו. המדים האלה הם כוח של גאולה".
ב-7 באוקטובר, למרות היותו חבר כנסת "מוקפא" משירות פעיל, התעקש להתגייס. הוא הקים וניהל חמ"ל בלהב 433 בשיתוף שב"כ וצה"ל לאיתור נעדרים וחטופים. "אמרתי לעצמי: 'כעת העם צריך אותי בצבא ולא בכנסת'. זה היה אירוע קשה מאוד, לזהות אנשים דרך סרטוני טלגרם של החמאס, אבל הייתה תחושת סיפוק עצומה ביכולת לפזר את עננת הספקות עבור המשפחות".
בסוגיית חוק הגיוס המנערת את הקואליציה - סולומון נחרץ. "יש לנו חובה מוסרית ואמונית לדאוג לכך שחוק הגיוס יהיה אמיתי ומשמעותי. הטיוטה הנוכחית שדנים בה אינה טובה. הערות. הקונפליקט הוא בין עולם התורה, שחשוב לנו מאוד, לבין ההבנה שהגאולה היא דרך צה"ל. אנחנו חושבים שהתורה מגנה ומצילה כשהיא משתלבת באקטיביות - כשאתה לוקח נשק ופועל במציאות. מי שתוקף בעומק איראן עם F-35 יכול להיות גם אדם עם כיפה על הראש שמחובר לעולם התורה".
סולומון מודע לכך שסגנונו העדין והממלכתי אינו הולם תמיד את הדימוי הפוליטי המקובל. "שאלו אותי פעם מה לי ולכנסת, שאין לי מרפקים ואני לא צעקן. הגעתי לכנסת כדי לשרת ציבור, להיות 'עבד לעם קדוש' כדברי הרב קוק. המטרה שלי היא צמצום פערים ומתן שוויון הזדמנויות לאוכלוסיות שקופות - עולים, פריפריה ואוכלוסיות מוחלשות".
גם בנושא הקהילה האתיופית, הוא רואה בתפקידו שליחות לאומית. "אנחנו עם בתהליך התאקלמות, רק 78 שנה בארץ. יש סיפורים של אפליה וגזענות, אבל אני לא מוכן לקבל את העובדה שלא יכניסו אותי. לא יכניסו מהדלת הראשית? ניכנס מהחלון. בסוף, יש לי מחויבות לכל עם ישראל. הכוח שלנו הוא באחדות ובאכפתיות הדדית. כשיש הבנה של הגורל המשותף, המחיצות של הצבע והשפה נמחקות".
כמחוקק, הוא מתמקד בתיקון עוולות חברתיות. הוא העביר חוק המבטל את עבירת ה"שוטטות" המנדטורית, שפגעה בעיקר במיעוטים, וקידם חוק להנצחת מורשתו של הרב דרוקמן בצה"ל. "זו הדרך לייצר מציאות טובה יותר עבור כולנו. אם המחיר של אי-שימוש במרפקים וצעקנות יהיה לא להיות בפוליטיקה - אני מעדיף את זה. אני מאמין שהציבור יודע לזהות מנהיגות שמונעת מאידיאולוגיה יהודית וחברתית עמוקה".