סיימנו לקרוא השבת את ספר שמות, וסיום של תורה, הוא אירוע גדול וחשוב.
חכמינו זיכרונם לברכה אמרו במסכת תענית (ל:): "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכט"ו באב". יום הכיפורים מובן, כי הוא יום סליחה וכפרה, אבל מה השמחה בט"ו באב?
מסבירה הגמרא כמה טעמים, ואחד מהם מפני שאז גמרו לכרות עצים למזבח. כלומר, באותו הזמן חום הקיץ נגמר, ולכן העצים מלאים לחות והם כבר לא מתאימים למזבח. כשסיימו לחטוב את העצים, שזה רק ההכנה למצווה - חכמינו ז"ל אומרים שזה נקרא יום טוב, משום שסיימו לקיים מצווה.
הגר"א מביא את המקור לכך ממסכת תענית בהלכות תלמוד תורה, שכשאדם מסיים מסכת נהגו לעשות שמחה גדולה.
כל סיום הוא אירוע, כי כשמסיימים רואים את התמונה של כל לימוד התורה שהתקיים. לכן גם דרשו שהמילוי של כל אות ואות במילה 'סיום' דומה בסכום לאות הראשונה, כי כשמסיימים את הכל מבינים את התמונה כולה. גם אמרו על דרך הדרוש שמי שמשתתף בסיום, זה נחשב כאילו למד את כל המסכת.
כשמסיימים חומש מחמישה חומשי תורה, זה אירוע! אנחנו נפגשים בבת אחת עם כל מה ששמענו ולמדנו בספר שמות.
מתוך שיחה שנאמרה בשנת התשפ"ה, לשיחה המלאה באתר ישיבה