בשבוע השני של המלחמה, מסתבר שהאיום המשמעותי יותר על חיי ישראלים אינם הטילים האיראנים, אלא דווקא הכטב"מים - כלי טיס בלתי מאויישים - ולא אלו של איראן אלא של חיזבאללה.
באופן פרדוכסלי, ההתמודדות של צה"ל בכטב"מים האיראנים היתה טובה לאין ערוך מאשר בכטב"מים של לחיזבאללה. נכון שכל הכטב"מים של חיזבאללה יורטו בלי שגרמו לנפגעים בנפש, אבל הם גורמים לשיבוש החיים בעיקר בצפון הארץ ובעיקר בשעות הלילה - דווקא בגלל שהם 'פרימיטיבים' יחסית לטילים האיראנים. כל כטב"ם כזה, שאת המסלול שלו לא ניתן לחשב מראש בניגוד לטיל, מכניס רבבות ישראלים למקלטים לזמנים ארוכים לאין ערוך מעשר דקות, עד שמצליחים להפיל אותו.
גם איראן ניסתה לשלב מתקפות של כטב"מים בהתקפותיה כלפי ישראל, ודווקא הניסיונות הללו נכשלו. כל הכטב"מים ששוגרו מאיראן, כ-150 במספר נכון לאתמול, יורטו הרחק מגבולות המדינה, ולא אילצו להפעיל איזושהי התרעה. ביום שני השמידו מטוסי חיל האוויר מפעל איראני לייצור כטב"מים באיספהן. היום הודיע דובר צה"ל כי חיל האוויר תקף עד כה יותר מ-250 כלי טיס בלתי מאוישים, משגרים ועשרות אתרי שיגור. כמו כן, חוסלו מפקדים וחיילים רבים במערך כלי הטיס הבלתי מאוישים האחראים לשיגורים רבים לעבר מדינת ישראל.
באחד מגלי התקיפות, חיל האוויר זיהה חיילים ממערך כלי הטיס הבלתי מאוישים, תוך שהם מחמשים כלי טיס לשיגור מיידי לעבר מדינת ישראל. בסגירת מעגל מהירה, המשגר והחיילים הותקפו, ובכך סוכל מתווה ירי לעבר מדינת ישראל.
האיראנים, מצידם, הציגו השבוע מספר כטב"מים שלנו שהצליחו להפיל באיראן. בחיל האוויר מזכירים שמספר מטוסים כאלו אמנם הופלו, אבל זה דבר שנלקח בחשבון בתכנונים מראש. במקרה כזה, לפחות לא צריכים לדאוג לטייס, שיושב בקרון הפיקוד שלו אלפי קילומטרים משם. מדובר בחלק מאותה מדיניות התקפית שמוביל מפקד חיל האוויר, שחלק ממנה היא שליחת הכלים הלא מאויישים קדימה, גם כדי להשמיד את המשגרים שיורים לשטח הארץ. כל כטב"ם כזה, לפני שהוא נפל, השמיד איזה שניים-שלושה משגרים שכל אחד מהם יכול לגרום לאירוע בית-שמש נוסף. או שהשמיד סוללת נ"מ שסיכנה את המטוסים המאויישים שהגיעו אחריו. זה חלק מצורת הלחימה.
לגבי הטילים האיראנים, בשבוע האחרון שמענו לסירוגין את הביטויים 'טילים מתפצלים' ו'טילי מצרר'. יש הבדל עצום בין שני סוגי החימוש הללו, שכולם מתבלבלים בו: טיל מתפצל הוא טכנולוגיה מאד מתקדמת שספק גדול אם יש כמותה לאיראנים. היא קיימת אצל הסינים, הרוסים והאמריקאים - ואולי גם בידי ישראל. בטיל מתפצל הרש"ק (הראש הקרבי) מתפצל לכמה ראשי קרב שלכל אחד מהם יש יכולת ניווט והנעה עצמאית להגיע ליעדו. טיל מתפצל יכול אם כן לפגוע ביעדים שונים.
טיל מצרר הוא הרבה יותר פשוט. כמו פצצת מצרר הרש"ק כולל כמה עשרות פצצונות, כל אחת כמו רש"ק של מרגמה או פחות, שמתפזרות על שטח נרחב. רש"ק כזה יותר מסוכן ופחות מסוכן מרש"ק רגיל. כל פצצונת כמובן גורמת להרבה פחות נזק מרש"ק רגיל. ראינו מה רש"ק של חצי טון יכול לעשות כשהוא פוגע. הבעיה עם טיל מצרר היא, שהפיזור גדול וההשפעה בעייתית לאורך זמן, עד שמוצאים ואוספים את כולם.
ישראל ביצעה שימוש בפצצות מצרר כבר לפני למעלה מ-50 שנה, במלחמת ההתשה, בפצצות מתוצרתה. נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, החליט עם תחילת כהונתו בשנת 1977 לאסור מכירת פצצות מצרר לישראל. גם מחליפו רונלד רייגן, שהיה הרבה יותר אוהד, אסר על מכירת הפצצות לישראל במשך שש שנים, עקב מסקנות ועדת חקירה של הקונגרס, שלפיהן ישראל השתמשה בפצצות במלחמת לבנון הראשונה. הוא ביטל את האיסור רק בשלהי שלטונו, בחודש דצמבר 1988, ממש לפני שהעביר את התפקיד למחליפו ג'ורג' בוש האב.
בזכות הקשר ההדוק: אין צורך ב'כלכלת חימושים'
המציאות הנוכחית מעידה על השינויים הדרמטיים שעברו יחסי שתי המדינות, בעיקר בתקופת הנשיא טראמפ, בכל הקשור לסיוע צבאי. לא רק שאין מגבלות על מכירות חימושים, אלא ששיתוף הפעולה המצויין עם האמריקנים גם הביא לכך שלראשונה במלחמות ישראל בעשורים האחרונים, בוודאי בשונה ממה שהיה עם פרוץ מלחמת שמחת תורה, אין חשש מריקון מחסני החימוש, ואין צורך לנהל 'כלכלת חימושים'. האמריקנים מספקים לנו את כל החימושים הדרושים, וזה כאמור עוד לפני שמביאים בחשבון את החימושים שהאמריקאים מטילים בעצמם. צמצום היקף הירי מביא גם הוא לחיסכון בטילי ההגנה האווירית. בחיל האוויר מגלים שהנחת המוצא לפני המלחמה היתה שיזדקקו להרבה יותר טילי 'כיפות ברזל' ו'חץ' - וברוך ה', זה לא התממש.
גורם נוסף שסייע לנו רבות אלו כמובן מטוסי התדלוק האמריקנים, ה-46-KC, שחונים בנתב"ג כבר שבועיים ומשקים את מטוסי הקרב שלנו. בישראל ממתינים לקבלת ארבעת המטוסים הראשונים שהוזמנו לפני 4 שנים. אלו נותנים לחיל האוויר הישראלי אפשרות לייצר קצב ורצף הרבה יותר גבוה של תקיפות. זה היה חשוב במיוחד בשלבים הראשונים של המלחמה.
חיל האוויר הישראלי, כזכור, מפעיל מטוסי תדלוק עתיקים, כמעט מתפוררים, מטוסי 'ראם' המבוססים על בואינג 707, לעומת ה-46-KC המבוסס על בואינג 767. בחיל האוויר לא אוהבים את הזלזול במטוסים הישראלים, שגילם כמעט כפול מאלו שמטיסים אותם. אבל גורם בכיר בחיל האוויר, שלא אהב את ההגדרה של 'ראמים מזדקנים ומתפוררים', הזכיר ש'הראמים המתפוררים' האלה החזיקו את כל התדלוקים במבצע 'עם כלביא' ועדיין הם עושים קילומטרים על קילומטרים.