צריך לומר בפה מלא: "מתווה לבנון" נכשל. המתווה הזה, שההישג המרכזי שלו היה הסכמה בינלאומית שלחיזבאללה אין שום לגיטימציה להיות על גבולנו, להחזיק או לאגור נשק נגדנו, וודאי לא לתקוף אותנו - נכשל.
הוא נכשל למרות שגם ממשלת לבנון חתמה אז על ההסכמה הזו, כולל הסכמה שלצה"ל מותר לפעול בתוך שטחה כדי לאכוף אותו. הוא נכשל למרות שצבא לבנון נשלח לפרק את חיזבאללה מנשקו, ונשיא לבנון הצהיר על התקדמות במשימה זו. הוא נכשל למרות שצה"ל עשה כל שביכולתו לממש את זכותו וחובתו, ולמרות שארה"ב לא מנעה מאתנו לפעול ככל הנדרש. למרות כל זאת, מתווה לבנון נכשל.
מתווה לבנון נכשל - צריך לומר זאת בפה מלא, לעצמנו, וגם לשותפינו האמריקאים, לממשלת לבנון, ולעולם כולו. הוא נכשל פשוט כי כך אי אפשר למנוע טרור.
רף המינימום הנדרש ממשלת לבנון הוא להכריז על חיזבאללה כארגון טרור, על כל הפעולות הנגזרות מכך: לארגון טרור לא אמורה להיות מפלגה פוליטית, לא נציג בפרלמנט, ובוודאי לא בממשלה. לא אמורה להיות לו מערכת פיננסית לגיטימית, כל הכספים שלו הם כספי טרור שצריך לחלט. את כל פעיליו יש לחסל או לכלוא, ולא בשיטת הדלת המסתובבת. וכל זה נכון לכל שטח המדינה ולא רק בדרום ליד גבולנו. כל עוד ממשלת לבנון לא פועלת לפי העקרון הזה, ונכון להיום היא לא מסוגלת לעשות זאת, אל לנו לסמוך עליהם כמלוא הנימה.
אין מיקור חוץ למאבק בטרור. וגם אי אפשר לבנות את המאבק הזה לאורך זמן על מודיעין וסיכול מרחוק. זה פשוט לא עובד. זה נכון ללבנון. וזה נכון גם לעזה: שום "ועדה טרנוקרטית" או "כח בינלאומי" לא ימנע מחמאס להתחמש ולחזור לתקוף.
ושום "אחריות ביטחונית כוללת" שלנו לא תיתן מענה מספק. וזה נכון כמובן גם ליהודה ושומרון - שם הלקח הזה נלמד לראשונה כבר לפני 23 שנים, במבצע "חומת מגן", אבל כל עוד נמשיך לסמוך על "מנגנוני הבטחון" של הרש"פ שהם ילחמו במקומנו בטרור - לא באמת נממש את חובתנו לדאוג לביטחוננו.
אז האם טעינו כשעצרנו את מבצע "חיצי הצפון" ולא המשכנו לחסל את חיזבאללה ולהרחיק את קו הגבול מישובינו? באותה עת, בנסיבות האסטרטגיות שהיו אז, בשלב של תום ממשל ביידן על סכנותיו - זה מה שנכון היה לעשות. "בנסיבות האסטרטגיות שנוצרו, החלטנו להסכים להפוגה הטקטית הזו" - כתבתי אז. אבל ישמנו את התחייבותנו לבדוק את עצמנו לאורך כל הדרך, הבנו שנוצרים פערים, וידענו שנצטרך לחזור ולהשלים את המלאכה. וכך אכן נעשה.
האם המאמץ של "חיצי הצפון" היה לשווא? האם הישגיו נמחקו? - ממש לא. הרי לפניו היו לחיזבאללה 150 אלף טילים, שרובם יכלו להגיע למרכז הארץ, וכח רדואן עמד ממש על גדר הישובים שלנו. עם חיזבאללה בכוחותיו אז - לא יכולנו לצאת לשני המבצעים באיראן, הרי בדיוק בשביל זה הוא נבנה. בעצם, הישגי חיל האויר באיראן רשומים גם על שמם של חיילי חילות-הרגלים הגיבורים שלחמו קודם לכן בחירוף-נפש על אדמת לבנון. וכך גם הישגי המלחמה בעזה: נזכיר שהחיזבאללה איים ללוות אותה בירי בלתי פוסק, אבל בזכות אותם חיילים גיבורים - הוא נאלץ להפר את הבטחתו, לשבור את הברית עם החמאס, ולנצור את נשקו, ולאפשר לנו להתקדם אל הניצחון.
"לא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו" - נשיר בעוד פחות משלושה שבועות סביב שלחן הסדר. האנטישמיות לא תמה עם הקמת המדינה, היא רק לבשה צורה חדשה - של שנאה תהומית למדינת ישראל, ושאיפה מעשית מאד להשמידה. לאורך עשרות שנים בנו אויבינו סביבנו מכונת השמדה משוכללת, במטרה לכלותנו ממש. לאורך רוב הזמן הזה מדינת ישראל סרבה להישיר מבט אל מלכודת-המוות הנבנית עבורה, ותחת זאת הייתה שבויה בקונספציה של "שקט יענה בשקט" במקום להבין שמדובר ב"שקט - מתחמשים".
התעוררנו אל איום ההשמדה הזה, כשלרשותנו "צבא קטן וחכם" על כל המשתמע מכך, וכשאנחנו מוכים וחבולים מהמכה האיומה של "השביעי באוקטובר". אבל מאז - קמנו, ואנחנו מפרקים ומשמידים את מכונת ההשמדה הזו, שלב אחר שלב, במאמץ אדירים המושקע בכל פעם בזירה אחרת. ובה-בעת מתקנים גם עשרות שנים של קונספציה שכמעט הביאה אותה לכליה ממש. אנחנו הולכים ומנצחים, אבל הניצחון הזה הוא תהליך: הוא לא יכול להתבצע בבת אחת, והאמת - נס ופלא שהוא קורה בכלל. נס כוחו של העם הזה, ונס אהבתו של הקב"ה אלינו.
"לעיני כל-בית ישראל בכל מסעיהם" - "מקום חנייתן אף הוא קרוי מסע... לפי שממקום החניה חזרו ונסעו" אומר רש"י על המילים הללו בהן מסתיים חומש שמות. לא רק ההתקדמות בדרך, גם החניה לקראת ההתקדמות הבאה - גם היא חלק מהמסע. כך במדבר, וכך גם בימינו אנו, במסע הארוך הזה שאנו עוברים יחד כבר כמעט שנתיים וחצי, מסע של תקומה אל מול מכונת ההשמדה שהכינו עבורנו אויבינו.
ובכל שלב במסע הזה, בכל גזרה של לחימה, וגם בהפוגות מהלחימה, עומדת לנו גבורתם המופלאה של חיילינו, של משפחותיהם, של תושבי הגבול, ושל העם הזה כולו. "בכל מקום שהיו נוסעים, היה הענן שוכן במקום אשר יחנו שם" - כך גם במסע הקשה, הארוך, המאתגר, וגם המרומם שלנו, הקב"ה אתנו לאורך כל הדרך.