אזכרה מיוחדת נערכה במלאות ארבע שנים לפטירתו של הרב יהושע רוזן זצ"ל, מבכירי רבני מרכז הרב וישיבת ירושלים לצעירים ומגדולי תלמידי הרב צבי יהודה קוק זצ"ל.
הרב יעקב שפירא סיפר כי כאשר ביקשו בעבר מהרב יהושע רוזן לקבל על עצמו תפקיד של משגיח בישיבה, נעשו פניות רבות אליו והוא סירב. שנים לאחר מכן נשאל שוב מדוע לא הסכים, הרב רוזן השיב רק שהסיפור נכון, אך סירב לפרט את הסיבה. הרב שפירא סיפר כי הבין שהשתיקה הזאת נבעה מחשש שמא דבריו יפגעו במישהו, ולכן העדיף לשתוק, כחלק מהקפדתו הגדולה על שמירת הלשון.
סיפור נוסף שסיפר הרב יעקב שפירא עסק בניתוח רפואי שנדרש הרב רוזן לעבור. בני משפחה ומכרים הציעו לו כמה רופאים מומחים ושאלו את מי מהם הוא מעדיף שינתח אותו. הרב רוזן השיב תשובה קצרה: המנתח הטוב ביותר הוא אדם שנוטל ידיים בבוקר. הרב שפירא אמר כי התשובה הזאת לימדה עליו עצמו, שכן מי שהקפיד כל כך על ניקיון הידיים הקפיד לא פחות על ניקיון הפה והדיבור.
הרב אביהוא שוורץ סיפר כי פעם הגיע לחתונה וראה דמות מסתתרת בין השיחים סמוך למקום החופה. כשהתקרב גילה שזהו הרב רוזן. הוא שאל אותו מדוע הוא עומד שם ולא מצטרף לאירוע, והרב רוזן הסביר שהוא חושש שאם ייכנס יכבדו אותו בברכה תחת החופה, ולכן העדיף להישאר בצד עד שתסתיים החופה.
במקרה אחר סיפר הרב שוורץ כי בני משפחה ביקשו לכבד את הרב רוזן בסנדקאות בברית מילה. כאשר הגיע זמן הברית חיפשו אותו ולא מצאו. לאחר זמן מצאו אותו שוב מסתתר בין השיחים הסמוכים, משום שלא רצה לקבל את הכבוד.
הרב שוורץ תיאר גם את סדר הלימוד הקבוע שהיה לו עם הרב רוזן בביתו. בכל מפגש היה הרב רוזן פותח תחילה את הגמרא, אחר כך את פירוש הרשב"ם ואת התוספות, ולאחר מכן היה פונה לספרי האחרונים. תוך כדי הלימוד היה מוציא ספרים רבים מן המדפים, עד שעל השולחן הייתה נערמת ערימה גדולה של ספרים. כאשר הסתיים הלימוד ביקש הרב שוורץ לעזור להחזיר את הספרים למקומם, אך הרב רוזן סירב ואמר שהוא עצמו צריך להחזיר כל ספר למקומו המדויק.
סיפור נוסף שסיפר הרב שוורץ נגע לקשר של הרב רוזן עם משפחת בן יעקב בכפר הרא"ה, שאימצה אותו לאחר עליית ילדי טהרן. הרב רוזן ראה בבני המשפחה בני בית ממש. כאשר אחד מבני המשפחה, נהרג בצבא לאחר שעלה על מוקש ברמת הגולן, המשיך הרב רוזן להגיע מדי שנה לאזכרה בכפר הרא"ה ולשבת עם בני המשפחה במשך שעות.
הרב שוורץ סיפר גם כי הרב רוזן היה מגיע למקום ההתיישבות בגבעת אסף בתקופה שבה עמד המקום בפני פינוי. הוא ישב שם עם התושבים במשך שעות, דיבר איתם על חשיבות ההתיישבות בארץ ישראל וחיזק אותם להמשיך להחזיק במקום.
הרב מנחם בורשטין סיפר כי פעמים רבות היה מגיע אל הרב רוזן עם התלבטויות הקשורות לפעילותו במכון פוע"ה. כאשר הציג לפניו יוזמות שונות או שאלות מורכבות, הרב רוזן היה מחזק אותו להמשיך ולפעול, ואומר לו שלא לחשוש כאשר המטרה היא לסייע לאנשים.
עוד סיפר הרב בורשטין כי פעם התלבט בשאלה הלכתית מורכבת בתחום הרפואה ופנה אל הרב רוזן. הרב רוזן שמע את הדברים ואמר לו כי לאחר בירור מעמיק ושמיעת דעתם של רבנים נוספים עליו להמשיך בדרך שבה החל, והעידוד הזה נתן לו כוח להמשיך בעבודתו.
הרב בורשטין הוסיף כי בכל פעם שהיה מגיע אל הרב רוזן היה מתקבל בחיוך ובמאור פנים. גם כאשר היה מספר על קשיים ובעיות, הרב רוזן היה מקשיב בסבלנות, מחזק אותו ומסיים את השיחה בחיוך ובעידוד.