כיפות
כיפותצילום: נתי שוחט, פלאש 90

נהוג לחלק את המגזר הדתי לכמה תתי קבוצות: דתיים ליברליים, דתיים תורניים או סתם "דתיים". אולם, עד כמה התוויות הללו משקפות את מי שאנחנו?

האם הן בכלל משקפות את המציאות באופן אמין, או שהן רק מערפלות את מורכבות התמונה? האם באמת יש סתירה מובנית בין תורניות לליברליות, או שאפשר להיות "תורני" וגם "ליברלי" בעת ובעונה אחת?

הסקר הנוכחי, שנערך על ידי מכון רבדים וערוץ 7, בחן כיצד אנשים בציבור הדתי-לאומי מגדירים את זהותם הדתית, ואת היחס בין תורניות לליברליות אצל כל אחד מתתי המגזרים. הסקר נערך במדגם מייצג של 515 אנשים ונשים המשתייכים לאוכלוסייה הדתית לאומית.

להרשמה לקבלת סקרים ממכון רבדים בשיתוף ערוץ 7 והשתתפות בהגרלות למשיבים לחצו כאן. חברי קהילת רבדים יוכלו גם להציע רעיונות לסקרים משלהם, שייבחנו בתשומת לב.

ממצאי הסקר מלמדים, כי בכל שלושת הקבוצות - דתיים ליברליים, דתיים ודתיים תורניים, רבים לא מרגישים שההגדרה המקובלת שמשויכת אליהם אכן משקפת אותם. הקבוצה שחשה במידה הרבה ביותר שהגדרתה המקובלת אכן משקפת אותה, היא הקבוצה התורנית. לעומתה, הקבוצה שחשה זאת במידה הנמוכה ביותר היא הקבוצה הליברלית.

ביתר פירוט, קרוב למחצית (44%) מהמשיבים שהגדירו את עצמם כ "דתיים ליברלים", מעט יותר מרבע (28%) מהמשיבים המוגדרים כ "דתיים" וכחמישית (22%) מהמשיבים שהוגדרו כ "דתיים תורניים" השיבו שההגדרות הללו משקפות אותם במידה בינונית ומטה. רק מיעוט בכל קבוצה השיבו שההגדרות משקפות אותם במידה רבה מאוד (המקסימלית האפשרית): 25% מהליברלים, 21% מהדתיים ו־38% מהתורניים.

מהסקר עולה עוד כי המונחים "ליברלי" ו"תורני", שלעתים מוצגים כקטבים מנוגדים, אינם בהכרח כאלה בפועל. כך למשל, 40% מהמגדירים את עצמם "דתיים ליברליים" רואים את עצמם בו בעת גם כתורניים במידה רבה או רבה מאוד (לעומת 95% אצל הדתיים תורניים). גם בקצה השני של הסקאלה הדתית, של המגדירים את עצמם כ "דתיים תורניים", 23% רואים את עצמם גם כליברליים בהקשר הדתי במידה רבה או רבה מאוד (לעומת 80% אצל הדתיים הליברלים).

כמו כן, כמעט כמחצית מהמגדירים את עצמם כדתיים תורניים רואים את עצמם כאנשים ליברלים בהקשר הדתי ברמה בינונית ומעלה. כלומר, רבים מה "דתיים ליברלים" רואים את עצמם כאנשים תורניים, ולא מעט מה "דתיים תורניים" רואים את עצמם כאנשים ליברלים גם בהקשר הדתי.

להרשמה לקבלת סקרים ממכון רבדים בשיתוף ערוץ 7 והשתתפות בהגרלות למשיבים לחצו כאן. חברי קהילת רבדים יוכלו גם להציע רעיונות לסקרים משלהם, שייבחנו בתשומת לב.

ממצא נוסף המצביע על כך שההיבט התורני או הליברלי בזהות הדתית אינם נתפסים כסותרים, הוא ששני שלישים (67.2%) מהמשיבים סבורים שעמדותיהם הליברליות האישיות מהוות עמדה תורנית לגיטימית, וזאת במידה רבה או רבה מאוד. בחלוקה לפי תתי קבוצות, כ-58% מהדתיים התורניים, כ-65% מהדתיים וכ-80% מהדתיים הליברלים סוברים כך. בהקשר זה ממצא מעניין הוא העובדה שככל שקבוצה מסוימת היא בעלת דעות ליברליות יותר, כך דעות אלו נתפסות כתואמות יותר את התורה עצמה.

סוגיה אחרת שנדונה בסקר היא הרצון שמביעים המשיבים מקבוצות הזהות הדתית השונות, שחייהם יהיו מכוונים בהתאם לדעת תורה. הממצאים מלמדים כי בכל הקבוצות, רוב מוצק של המשיבים מביעים רצון כזה, אם כי יש הבדל בין הקבוצות: כ 68% בקרב המוגדרים כ "דתיים ליברליים" השיבו כי הם רוצים שחייהם יהיו מכוונים לפי התורה במידה רבה או רבה מאוד ובקרב המשיבים הנמנים על קבוצות הזהות "דתיים" ו "דתיים תורניים" למעלה מ 90% הביעו רצון כזה.

הפער המשמעותי ביותר בין תתי הקבוצות מתגלה בשאלת ההכרעה במצב של מתח בין תפיסות אישיות לבין תפיסה תורנית או הלכתית. אמנם בכל הקבוצות, אין כמעט כאלו שהשיבו שההכרעה תהיה רק לפי התפיסות האישיות, אולם קיים הבדל בולט בשאלה האם במצב של מתח עדיפה פשרה, או שהתפיסה התורנית היא זו שתוביל את ההכרעה. בעוד בקרב המגדירים את עצמם "תורניים" רוב מוחץ של כ 94% השיבו שהשיקול התורני הוא המוביל, ובקרב המגדירים את עצמם כ "דתיים" בחרו באפשרות זו 70%, בקרב המגדירים את עצמם "דתיים ליברליים" הנטייה הדומיננטית הייתה של פשרה בין העמדות האישיות לאלה התורניות. כ 68% השיבו כי במצב של מתח ינסו למצוא פשרה או שההכרעה תשתנה ממקרה למקרה, ורק כרבע (24%) השיבו כי שהשיקול התורני הוא המכריע הבלבדי.

לסיכום, ממצאי הסקר מצביעים על תמונה מורכבת יותר מהחלוקה המקובלת לכמה "מחנות". רוב אלו השייכים לקבוצה ה"ליברלית" רוצים שחייהם יהיו מכוונים לפי התורה במידה רבה או רבה מאוד, וקרוב למחציתם רואים את עצמם כאנשים תורניים.

מנגד, כמעט מחצית מאלו הקרויים "תורניים" רואים את עצמם גם כאנשים ליברלים בהקשר הדתי, במידה בינונית ומעלה. יחד עם זאת, בכל הסוגיות שהועלו נמצאו הבדלים מסוימים בין הקבוצות התואמים את תפיסה הבסיסית של שלושת קבוצות הזהות הדתיות. ניתן אם כן להסיק כי הגדרות הזהות הדתיות המקובלות מהקצה התורני לקצה הליברלי מסייעות לתאר את המציאות המגוונת בתוך הציונות הדתית באופן כללי, אך בו בעת אינן ממצות באופן מלא את האופן שבו רבים בציבור הדתי-לאומי תופסים את עצמם.

להרשמה לקבלת סקרים ממכון רבדים בשיתוף ערוץ 7 והשתתפות בהגרלות למשיבים לחצו כאן. חברי קהילת רבדים יוכלו גם להציע רעיונות לסקרים משלהם, שייבחנו בתשומת לב