על המקום בו מציב את עצמו ולדימיר פוטין במערכה האמריקאית-ישראלית נגד איראן שוחחנו בערוץ 7 עם חוקרת הזירה הרוסית במכון משגב לביטחון לאומי, סופי קוזבנצב.
"רוסיה שולחת את זרועותיה לכל המקומות שבהם חשוב לה להיות", אומרת קוזבנצב ומוסיפה כי בעוד ארה"ב מתמקדת במלחמה במזרח התיכון מנצל זאת פוטין להעצמת המלחמה באוקראינה. "לפני כשבוע רוסיה שיגרה 20-30 טילים בליסטיים ו-400 כטב"מים על אוקראינה. הם פגעו בתשתיות אזרחיות וקריטיות. החוקף שם לא קל, והם פגעו בהרבה תשתיות של חימום ואנרגיה".
העיסוק האמריקאי באיראן תוך התעלמות מהמתרחש באוקראינה מטריד מאוד את אירופה המבינה שלצעדיו של פוטין המתבצעים בחסות ערפל המלחמה באיראן, תהייינה השלכות עליה עצמה.
באשר לרוסיה עצמה, מציינת קוזבנצב כי זו רואה את האירוע בוונצואלה ולאחר מכן את המתקפה באיראן ומבינה שהדברים יכולים להשפיע גם עליה. להערכתה הדברים בהחלט יכולים להביא להקשחת עמדותיה במו"מ סביב אוקראינה. זאת בין השאר כשפוטין רואה את מועצת השלום שהקים טראמפ כחלופה למועצת הביטחון של האו"ם, כך גם שינויי המזרח התיכון, הבריתות מהעבר שנשברות לעומת החדשות שנכרתות. כל אלה מחזקות בעיני פוטין את טענתו לפיה הוא חייב לשמור על גבולותיה של רוסיה ולשם כך הוא זה שצריך להחזיק באוקראינה על מנת לבלום את נאט"ו מלגלוש מזרחה.
באשר ליחסה של רוסיה לאיראן מציינת קוזבנצב כי כדרכה, רוסיה משחקת משחק כפול. כך היה במלחמת 12 הימים וכך גם לאורך כל שנות השותפות שלה עם איראן. בפועל רוסיה חיזקה את הציר השיעי, אך ביחס לאיראן שמרה על דו פרצופיות מאחר ולא רצתה את איראן חזקה מדי, ובוודאי לא גרעינית. זו הסיבה שהביאה את רוסיה להיות שותפה לכל תהליך בינלאומי שעסק בפיקוח עהגרעין האיראני, זו גם הסיבה לכך שלפני המלחמה הנוכחית הציעה רוסיה להעביר לשטחה את האורניום האיראני המועשר.
"רוסיה משחקת כבעלת ברית של איראן. הרוסים מספקים מודיעין ואמל"ח לאיראן, אבל מהצד השני רוסיה לא מכניסה כוחות לאיראן ומסתפקת בגינוי לארה"ב ולישראל בלי להחריף פעילות נגד ארה"ב וישראל, וזאת כדי להשאיר ציר פתוח שיאפשר לה להיראות כמתווכת שיכולה לדבר עם כל הצדדים, וגם כי ארה"ב מעורבת בכל המו"מ שנוגע לאוקראינה ופוטין לא רוצה לפתוח עוד חזית בהקשר הזה. כך רוסיה מדלגת בין הזירות ומנסה להישאר רלוונטית, בעלת ברית של איראן ועם זאת עם ציר פתוח לארה"ב וישראל. בנוסף, לרוסיה קשרים כלכליים ודיפלומטיים עם מדינות המפרץ, ולכן היא שומרת גם על קורקטיות מולן".
"תמיד חשוב לרוסיה לדלג בין השירות כדי לשמור על מרחב תמרון, כי כל מקום שכזה מאפשר לה השפעה ודריסת רגל. ראינו את זה גם כשבריה"מ הייתה סובייטית. עכשיו היא נמצאת בסיטואציה רגישה ומסוכנת כי היא לא יכולה לבחור חד משמעית בצד אחד אחרי שההשפעה שלה במזרח התיכון קטנה מאז שהמשטר הסורי הוחלף והכניסה המאסיבית של ארה"ב לאזור".