לא ניתן להתחיל בלי להקדים ולברך את הרבנים שמונו לאחרונה לרבני ערים גדולות וחשובת בישראל. ש"ס או לא ש"ס, מדובר ברבנים תלמידי חכמים שאנו מחוייבים בכבודם ומאחלים להם הצלחה גדולה במילוי תפקידם.
על מה שקרה בבחירות לרבנות קריית אונו עטו חברי מפלגתו של סמוטריץ' כמוצאי שלל רב. ראש העיר מיכל רוזנשטיין, אשת מפלגת יש עתיד, תמכה במינוי הרב יצחק ורדי שליט"א, שהתמודד מטעם ש"ס והביאה לנצחונו. "מותה של ברית המשרתים" הם מיהרו לחגוג ברשתות החברתיות כאילו עניין בחירת רבני הערים בכלל לא נוגע להם וזו הצגה שהם במקרה נקלעו לצפות בה מהצד.
אז בואו תבינו רגע איך עובד "מפעל הנקניקיות" הזה אחרי שמפלגת הציונות הדתית נלחמה כתף אל כתף עם ש"ס כדי לשנות את תקנות בחירת רבני הערים שאני קבעתי.
"אני לא רוצה רב ואם יכריחו אותי לקחת, אז מבחינתי זו אחלה הזדמנות לדיל פוליטי כדי להרוויח דברים שבאמת חשובים לעיר שלי" כך אמר לי אחד מראשי הערים כשהצעתי לו למנות רב לעיר שלו. הוא עוד היה עדין. ראש עיר אחר אמר לי משהו בסגנון: "הממשלה שלכם לא תחזיק מעמד. תיכף ש"ס יחזרו למשרד הפנים ומשרד הדתות. אתה באמת חושב שאני מספיק טמבל כדי לריב איתם?".
וכאן רבותי קבור הכלב.
הכוח שיש לשר הפנים על ראשי הערים והרשויות הוא בלתי נתפס. שר פנים לא צריך להגיד אפילו מילה לראש עיר כדי שראש עיר יעשה *הכל* כדי ליישר קו איתו. כי אם ראש עיר לא מיישר קו, פתאום כבוד השר תמיד עסוק כשהוא מתקשר ופתאום קצת יותר קשה לקבוע פגישות וביקורים, ופתאום דיונים שחשובים לראש העיר נדחים לעוד שלושה שבועות (או חודשים), ופתאום בדיונים על הגדרת גבולות בין רשויות לשר הפנים מאוד חשוב להבין את המצוקות של הרשויות הסמוכות ופתאום הרבה יותר דחוף לקדם הסכמי גג של עיר אחרת (שאולי יש בה ראש מועצה דתית של אתם יודעים מי...).
ואיך אני יודע שכל זה קורה? כי כל פעם שראש עיר ליכודית היה מגיע אלי לפגישה כשהייתי שר הם תמיד, אבל תמיד, אמרו לי שהם בהלם שאני כל כך מהר נפגש איתם, או מגיע לביקור בעיר שלהם, או אפילו רק עונה להם לטלפון "למרות שהם ליכודניקים".
הלוואי וראשי ערים היו בוחרים את הרב שהכי מתאים לעיר שלהם לפי צו מצפונם בלי התערבות בכפייה של שרים בממשלה, כמו שהיה בשנה בה אני הייתי השר, עת העברתי לערים שבחרו רב את *כל* כוח הבחירה (ואז הפלא ופלא נבחרו רבנים ציונים דתיים).
אבל בימינו, אחרי שמפלגת "הציונות הדתית" נאבקה יחד עם ש"ס כדי לשנות חזרה את התקנות והגישה לש"ס על מגש של כסף את הכוח לקבוע מי יהיו הרבנים בערים, אין פלא שמפלגה שבארבעת מערכות הבחירות האחרונות הצביעו לה בממוצע 2.5%, המועמד שלה הוא שזכה לתמיכת ראש העיר.
בקרוב מתוכננות בחירות לרבני ערים בתל אביב ונתניה. אם המגמה הזו תמשיך, רק בימי הממשלה הנוכחית ש"ס ימנו רבנים בערים בהן מתגוררים 1,345,000 איש, בעוד מפלגתו של סמוטריץ' הצליחה למנות רבנים במועצות מקומיות בהן מתגוררים 14,000 איש.
אז כן, אפשר לכעוס על ראשי הערים שעושים דילים עם ש"ס. אבל אם רוצים באמת להבין מה קורה, עדיף לשאול איך זה שאת שר האוצר (!!!) וחברי מפלגתו הנושא הזה בכלל לא מעניין. עדיף לשאול איך זה שעל נושאים כמו רפורמת החלב הם מאיימים לפרק את הממשלה אבל כשש"ס צוחקים עליהם על מדרגות הרבנות הם לא אומרים מילה.
אז כן. זה מאוד עצוב שלראשי הערים לא בהכרח אכפת מי יהיה הרב של העיר שלהם ומבחינתם זו אחלה הזדמנות לדיל פוליטי.
אבל מה לנו כי נלין. מסתבר שמבחינת סמוטריץ' ומפלגתו, זה בדיוק אותו דבר.