התנועה לאיכות השלטון בישראל דורשת מראש הממשלה שרון לבטל את החלטת הממשלה בה אישרה ל-140 תלמידי ישיבה לשמש כמורים במוסדות חינוך חרדיים במקום לשרת שירות צבאי. עוד החליטה הממשלה כי השירות שאושר יהיה בתשלום של כ-4,900 ש"ח.
התנועה סבורה כי החלטה זו של הממשלה אינה חוקתית ואינה יכולה לעמוד בשום אופן, בהיותה מפלה בין חלקים שונים של הציבור הישראלי.
ח"כ חמי דורון, יו"ר ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אומר בריאיון לערוץ 7 כי מדובר במסלול של "קומבינות" עם המפלגות החרדיות. לדבריו, הצו לפיו גויסו אנשים אלו פג ב-31 במאי ולא חודש, והוא מתנגד לקיומו.
לדבריו, התנגדותו לשירות זה נובעת גם משום שהוא ביוזמת מפלגות חרדיות המתנגדות לשירות צבאי באופן אידיאולוגי וגם משום שהצו נועד לאלו שמשרתים להשגת יעדים ביטחוניים ולאומיים, ושירות 140 מורים במערכת החינוך החרדית אינו תואם למטרה זו.
אם הם בעלי פרופיל גבוה וכשירים לשירות צבאי, הם יכולים, לדבריו, לשרת בנח"ל החרדי. לדבריו, עלות מורה חייל זה למערכת הביטחון היא למעלה מ-58,000 שקלים בשנה. לעומת זאת מורה חיילת עולה למדינה 22,000 שקלים בשנה. הוא טען כי אם תוגש עתירה לבג"ץ, למדינת ישראל יהיה קשה מאוד להגן על ההחלטה הזאת.
בהתייחסו למגזר נוסף שאינו משרת כלל, המגזר הערבי, אומר דורון כי הוא באופן עקרוני בעד דרישה לחייב את כולם לשרת בשירות לאומי או צבאי, אך "כרגע מדינת ישאל נמצאת במצב שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה, כפי הנראה, לפחות אלה הדברים שנאמרים, שחיילים ערבים ישרתו שירות המוני בצה"ל". "אני רואה במדינת ישראל מדינה יהודית, וכמדינה יהודית אני חושב שלא ייתכן שהבן שלי יירה בטנקים שלו, והבן של רב זה או אחר ישב בבית או בתלמוד תורה".
ח"כ הרב משה גפני אומר כי נושאים רבים מוגדרים על ידי צה"ל כיעדים לאומיים, בהם גם החברה להגנת הטבע, משרד החינוך, משרד קליטת עלייה, שדה בוקר למשל, קרן קיימת לישראל. צו שר הביטחון, מוסיף גפני, מכיל שני עמודים צפופים שרשומים בהם עשרות פרויקטים שצה"ל מציב חיילים לשרת בהם. בין הפרויקטים מצויים גם מרכז החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני, שבהם משרתים כמה חיילים. אלו מתגייסים, עוברים טירונות ואף משרתים בצה"ל זמן ממושך יותר מחייל רגיל וגם משרתים במילואים, אומר גפני.
לדבריו, שר המשפטים יוסף לפיד כפה על משרדו לתת חוות דעת כי שירות זה בחינוך העצמאי, המתבצע כבר כ-30 שנה, אינו חוקי. לאחר חוות הדעת צירף לפיד את דעתו כי אין לאשר צו זה משום ש"אין לתת פרס לבחורי ישיבות שמשתמטים מהצבא". כאן חושף שר המשפטים את העובדה כי אינו יודע על מה הוא מדבר, אומר גפני. לדבריו, אין מדובר בבחורי ישיבות כפי שטוען לפיד, אלא בחיילים המתגייסים וצה"ל מציב אותם לפי צרכיו והדבר נקבע על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. למעשה, מוסיף גפני, בכך נחשפת סיעת שינוי על התנגדותה ללא פשר לחרדים. התנגדות זו, הוא אומר, אינה נשענת על כך שהחרדים אינם מתגייסים או אינם עובדים, הם מתגייסים וגם עובדים לפרנסתם. שינוי פשוט נגד חרדים.
גפני ציין כי למרות חוות הדעת של שר המשפטים ושל חמי דורון הממשלה דחתה את התביעה "וזרקה את עו"ד אמנון דהרטוך מהממשלה עם חוות הדעת המטופשת הזאת". (ר)
התנועה סבורה כי החלטה זו של הממשלה אינה חוקתית ואינה יכולה לעמוד בשום אופן, בהיותה מפלה בין חלקים שונים של הציבור הישראלי.
ח"כ חמי דורון, יו"ר ועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אומר בריאיון לערוץ 7 כי מדובר במסלול של "קומבינות" עם המפלגות החרדיות. לדבריו, הצו לפיו גויסו אנשים אלו פג ב-31 במאי ולא חודש, והוא מתנגד לקיומו.
לדבריו, התנגדותו לשירות זה נובעת גם משום שהוא ביוזמת מפלגות חרדיות המתנגדות לשירות צבאי באופן אידיאולוגי וגם משום שהצו נועד לאלו שמשרתים להשגת יעדים ביטחוניים ולאומיים, ושירות 140 מורים במערכת החינוך החרדית אינו תואם למטרה זו.
אם הם בעלי פרופיל גבוה וכשירים לשירות צבאי, הם יכולים, לדבריו, לשרת בנח"ל החרדי. לדבריו, עלות מורה חייל זה למערכת הביטחון היא למעלה מ-58,000 שקלים בשנה. לעומת זאת מורה חיילת עולה למדינה 22,000 שקלים בשנה. הוא טען כי אם תוגש עתירה לבג"ץ, למדינת ישראל יהיה קשה מאוד להגן על ההחלטה הזאת.
בהתייחסו למגזר נוסף שאינו משרת כלל, המגזר הערבי, אומר דורון כי הוא באופן עקרוני בעד דרישה לחייב את כולם לשרת בשירות לאומי או צבאי, אך "כרגע מדינת ישאל נמצאת במצב שהיא איננה יכולה להרשות לעצמה, כפי הנראה, לפחות אלה הדברים שנאמרים, שחיילים ערבים ישרתו שירות המוני בצה"ל". "אני רואה במדינת ישראל מדינה יהודית, וכמדינה יהודית אני חושב שלא ייתכן שהבן שלי יירה בטנקים שלו, והבן של רב זה או אחר ישב בבית או בתלמוד תורה".
ח"כ הרב משה גפני אומר כי נושאים רבים מוגדרים על ידי צה"ל כיעדים לאומיים, בהם גם החברה להגנת הטבע, משרד החינוך, משרד קליטת עלייה, שדה בוקר למשל, קרן קיימת לישראל. צו שר הביטחון, מוסיף גפני, מכיל שני עמודים צפופים שרשומים בהם עשרות פרויקטים שצה"ל מציב חיילים לשרת בהם. בין הפרויקטים מצויים גם מרכז החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני, שבהם משרתים כמה חיילים. אלו מתגייסים, עוברים טירונות ואף משרתים בצה"ל זמן ממושך יותר מחייל רגיל וגם משרתים במילואים, אומר גפני.
לדבריו, שר המשפטים יוסף לפיד כפה על משרדו לתת חוות דעת כי שירות זה בחינוך העצמאי, המתבצע כבר כ-30 שנה, אינו חוקי. לאחר חוות הדעת צירף לפיד את דעתו כי אין לאשר צו זה משום ש"אין לתת פרס לבחורי ישיבות שמשתמטים מהצבא". כאן חושף שר המשפטים את העובדה כי אינו יודע על מה הוא מדבר, אומר גפני. לדבריו, אין מדובר בבחורי ישיבות כפי שטוען לפיד, אלא בחיילים המתגייסים וצה"ל מציב אותם לפי צרכיו והדבר נקבע על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. למעשה, מוסיף גפני, בכך נחשפת סיעת שינוי על התנגדותה ללא פשר לחרדים. התנגדות זו, הוא אומר, אינה נשענת על כך שהחרדים אינם מתגייסים או אינם עובדים, הם מתגייסים וגם עובדים לפרנסתם. שינוי פשוט נגד חרדים.
גפני ציין כי למרות חוות הדעת של שר המשפטים ושל חמי דורון הממשלה דחתה את התביעה "וזרקה את עו"ד אמנון דהרטוך מהממשלה עם חוות הדעת המטופשת הזאת". (ר)