בשבוע שעבר הגיעה נועם פרקל בן שטרית, בת 33 מרחובות, אל המרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית כדי ללדת את בתה הבכורה.
לצידה הייתה מלווה קצת פחות שגרתית: צ'וצ'ה, כלבת השירות המעורבת שלה, בת 8. צ'וצ'ה מלווה את נועם כבר שבע שנים, ונמצאת איתה כמעט בכל מקום. היה זה אך טבעי שהיא תהיה איתה גם במשך האשפוז בבית החולים ואף תפגוש את "אחותה" הקטנה, התינוקת נאיה, בפעם הראשונה במחלקה.
במהלך הביקורים בבית החולים צ'וצ'ה זכתה ליחס חם מהצוות, וגם לא מעט סקרנות ושאלות. עבור נועם, עצם הנוכחות שלה היא גם מסר. "חשוב לי לנרמל את זה, במיוחד עבור נפגעות ונפגעים אחרים", היא אומרת. "בשנים הקרובות נראה עוד ועוד כלבי שירות. זה הולך ונהיה יותר מקובל. כבר היום אני מקבלת תגובות שונות לגמרי ממה שקיבלתי כשהבאתי אותה לפני שבע שנים".
הקשר של נועם עם המרכז הרפואי קפלן התחיל דרך מרפאת "לי־לך" לנפגעות טראומה מינית. במקביל לכניסה להיריון, צעד שלא היה פשוט עבורה, היא החלה לקבל ליווי מצוות המרפאה: "התחלתי את הליווי בדיוק כשנכנסתי להיריון, משהו שמאוד פחדתי ממנו," מספרת נועם. "אבל בזכות הליווי של נשות הצוות במרפאה הרגשתי שאני בידיים טובות. כשהגעתי למעקב היריון בסיכון אצל פרופ' אדי ויסבוך הבנתי שיש כאן משהו אחר".
נועם ביקשה להוסיף על הצוות של מרפאת "לי-לך": "העובדה שכל הצוות במרפאת 'לי־לך' הוא נשי העניקה לי שקט נפשי שאי אפשר להסביר במילים. זה משהו שעזר לי למזער את הטראומה ולהרגיש מוגנת, במיוחד ברגעים המורכבים של הניתוח. הרגשתי שרואים אותי באמת".
נועם מבקשת להודות באופן אישי לצוות המלווה שליווה אותה לאורך כל הדרך, במרפאת 'לי־לך' ובחדרי הלידה: "לעובדת הסוציאלית חופית אברמסון, לד"ר נטע מלר ולד"ר הילה ליבוביץ. תודה מיוחדת שלוחה לד"ר ענבל אברהמי, הרופאה הישירה שלי ולמיילדת ענת מלר, שהגיעה במיוחד כדי להעניק לי את התמיכה הנפשית הקריטית כל כך במהלך הניתוח".