עם תא"ל במיל' ארז וינר, מי שהיה בעבר מפקד צוות התכנון של פיקוד דרום, שוחחנו בערוץ 7 על הכוח הבינלאומי הנערך בימים אלה לקראת כניסה בראשית חודש מאי לרצועת עזה, במגמה לפרק את חמאס מנשקו ולהקים ברצועה כוח משטרתי פלשתיני חלופי.
ההתייחסות לתמורות הללו צריכה להיות מצידה של ישראל "בזהירות ובחשדנות", אומר וינר ומוסיף: "מתוך הבנה שאנחנו שומרים על ההישגים שלנו. אנחנו יושבים בקו הצהוב ומחזיקים כשישים אחוז מרצועת עזה ונמצאים בכל השטחים השולטים על מה שנשאר לחמאס בתוך הרצועה ונותנים הזדמנות למימוש ההסכם ככתבו, כלומר פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה. במידה וזה לא יקרה אנחנו נערכים לכך שצה"ל יעשה את המלאכה, כפי שאני חושב שהוא היה צריך לעשות מלכתחילה".
לשאלת הסיכוי שאכן יעלה בידי החיילים ממרוקו וקזחסטן לעשות את מה שצה"ל לא עשה, אומר וינר כי לכאורה התשובה הייתה יכולה להיות "אפס סיכויים", אך הוא זוכר נתון נוסף: "גם לא האמנתי שהנשיא טראמפ יצליח לשכנע את חמאס להחזיר את כל החטופים, החיים והחללים, ובסופו של דבר הוא הצליח לעשות זאת באמצעות לחץ של צה"ל ולחץ על המתווכות. לכן אני לא יכול להגיד 'אפס'".
לזאת הוא מוסיף ומציין את השלכות המערכה באיראן על המתרחש בעזה: "ככל שהמלחמה מתקדמת בצורה חיובית מבחינת ישראל, חמאס מבין שהוא נשאר לבד במרעכה. גם מדינות שתמכו בו כמו קטאר נמצאות תחת אש איראנית ולא אוהבות את חוסר הגינוי של חמאס את המתקפות האיראניות הללו. לכן, ככל שהוא חלש ומנותק מסיוע חיצוני יש יותר סיכוי שהוא ישאף לסידור או הסכם, ועם זאת הסבירות לא גבוהה, אבל עלינו לתת הזדמנות הזו כדי שישראל תיהנה מהמעטפת הבינלאומית ותמשיך למקסם את הדברים הטובים שההסכם הזה הביא לה, מהשבת החטופים דרך העובדה שבהסכמה וברשות נשארנו ברוב שטחי הרצועה ואנחנו פועלים שם בצורה חופשית, והעובדה שהרצועה לא שייכת למועצת הביטחון של האו"ם אלא למועצת השלום של טראמפ".
וינר מוסיף ומעיר כי המציאות אינה כזו שבה צה"ל שש אלי קרב וחותר למגע ולכיבוש ושליטה ברצועה. "כשהייתי בפיקוד הדרום בשנה וחצי הראשונות של המלחמה ניסיתי להוביל למבצעים יותר התקפיים ולהחלת ממשל צבאי, ולא הצלחנו לקדם את זה אצל הרמטכ"ל הקודם ואצל הנוכחי. מי שבלם פעם אחר פעם את הפעילות האגרסיבית וההתקפית היו גורמי הביטחון הישראליים. כדי לצאת למבצע האחרון שהביא את ההסכם נתניהו היה צריך לכופף את ידו של הרמטכ"ל, עד כדי איומים בפיטורין. כלומר שזה לא שיש איזו חלופה. השגנו הרבה הישגים, אנחנו יושבים בשטח ואין איום ישיר על ישוב ישראלי בעוטף ובמדינה בכלל, אנחנו מפרקים את התשתיות בקו הצהוב, וניתן צ'אנס לראות אם זה מצליח".
לשאלתנו איך נוכל לדעת שאכן הדברים מצליחים, שאכן כל הנשק החמאס נמסר, מזכיר וינר כי ישראל אינה פועלת להחרמת 200-500 אלף כלי נשק בלתי חוקיים בתוככי שטחה הריבוני, כך שלא נכון לצפות לאפס או מאה כאשר מדובר ברצועת עזה.
"למרות התקיפות באיראן והסיכולים בעזה אנחנו רואים שאין תגובה ואין ירי. לחמאס אין כמעט יכולות אסטרטגיות ואופרטיביות כמו בעבר. אולי נשארו כמה רקטות בודודת, נק"ל ולא מעט חומרי נפץ בעקבות נפלי הפצצות שהם אוספים ומפרקים ויש מנהרות. יש לנו תמונה לא רעה של המנהרות כך שנוכל לעקוב אחרי ההשמדה שלהם, אנחנו יודעים פחות או יותר את מספר כלי הנשק שיש בידי חמאס. לא הכול ייפתר ולכן הסבירות הגבוהה היא שנצטרך להשלים את המלאכה".
על הנימה האופטימית שנשמעת בדבריו הקוראים להסתכל על החצי כוס המלאה שבמקרה זה היא הרבה יותר ממחצית, אומר וינר: "אנחנו בימים היסטוריים של פירוק מערכת שאיימה עלינו עשרות שנים באותה טבעת אש מפורסמת, פעולה יד ביד עם המעצמה הגדולה בעולם בהצלחה מרובה, שינוי דרמטי של המציאות שעשרות שנים ישבה לנו על הצוואר עם נסיגות ויתורים והסכמים. לכן אפשר להיות עם תקווה גדולה מאוד, ויש שתי אפשרויות פעולה, בהערכה נמוכה שזה יקרה איכשהו באמצעות הכוח הבינלאומי, ואם לא, אז אנחנו נעשה את זה. זו לא דרמה גדולה כל כך מול כל הדברים הגדולים שעשינו בעולם בכלל ובעזה בפרט".