
רבי רפאל אלקובי לא היה אדם רגיל. בני קהילתו במקנס כינו אותו "המלאך", לא כקלישאה, אלא מתוך הבנה שכל מפגש איתו חשף יכולת נדירה לראות מעבר לגלוי. בסוף ימיו, כשאיבד את מאור עיניו, התופעה רק התעצמה. למרות עיוורונו, הוא ידע בדיוק מי עומד בפתח דלתו. בלי לשמוע צעדים, היה אומר למבקר: "אתה בא בגלל הבעיה עם אחיך", עוד לפני שזה פצה פה, או מברך נכד על קבלה לעבודה שעות לפני שההודעה הרשמית הגיעה. הוא ראה בלי עיניים, שמע בלי אוזניים, וידע את הנסתר מבלי שאיש סיפר לו.
הכוח הרוחני הזה בא לידי ביטוי מוחשי גם בהצלת חיים בתוך משפחתו. באחד הימים, חלה אנושות חתנו, אהרון בן עזרא. אשתו חציבה, בתו של רבי רפאל, ניגשה אל אביה ממררת בבכי כשתינוק בזרועותיה. רבי רפאל הביט בה בעיניים עצומות, חיבק אותה ואמר בפשטות: "אל תדאגי". הוא קם, ניגש למיטתו של אהרון ופסק במילה אחת: "קום". כנגד כל הסיכויים, אהרון פקח את עיניו, התאושש, וזכה לחיות שנה שלמה נוספת, עד יום הכיפורים. הרגע הזה נחקק בזיכרון המשפחה עד היום.
יחד עם אחיו, הפוסק וראש הישיבה רבי יוסף אלקובי, הנהיג רבי רפאל את הישיבה המרכזית במקנס. הם לא רק לימדו תורה, אלא גידלו תלמידים, בנו קהילה והובילו רוח חדשה בעיר. השילוב בין הקדושה של רפאל לפסיקה המדויקת של יוסף הפך את בית המדרש למרכז רוחני שהשפיע על אלפים. תלמידיהם הפכו לדמויות מפתח בעולם הרבנות, ובהם הרב רפאל ברוך טולדנו, הרב יוסף משאש, הרב רפאל אדרעי והרב שלום משאש.
מעבר לגדלותו בתורה, הלב שלו הוא שחיבר אליו את ההמונים. בימי בין המצרים, כשהקהילה התאספה לאמירת תיקון חצות, היה רבי רפאל גועה בבכי. כשהגיע למילים "נפלה עטרת ראשנו", בכו כולם יחד איתו מתוך חיבור עמוק ואמיתי לצער השכינה. וכשביקשו ממנו עצה, קיבלו תמיד תשובה פשוטה אך מלאה באור. האווירה סביבו הייתה כה מיוחדת, עד שילדים שעברו בלילות מתחת לחלונו וראו אור דולק, לחשו ביניהם: "זה רבי רפאל מדבר עם מלאכים".
שורשיו של המלאך ממקנס העמיקו גם בישראל. בתו חציבה וחתנו אהרון הקימו את שושלת משפחת בן עזרא, המהווה עד היום כוח משמעותי בעשייה, במסחר ובקהילה ברחבי הארץ - מנהריה בצפון ועד אילת בדרום. הצאצאים שומרים על הלפיד באהבת התורה, בכבוד הדדי ובזיכרון חי של הדורות. גם היום, שנים לאחר מותו, סיפוריו של רבי רפאל ממשיכים לפעם סביב שולחנות השבת. צדיקים מסוגו לא באמת נעלמים; האור שלהם פשוט עובר לדור הבא.
לאתר ההנצחה לחצו כאן