בואו ניקח סיטואציה נטולת דעות פוליטיות, שבה אנחנו מנתחים כרשות חקירתית, את אשר קרה בפרשיית הרוגלות - נשאב מידע תוך פגיעה בפרטיות, מעשרות אלפי אנשים, בלי אישור כדין מבית משפט, ולעתים תוך רמייתו. ומי הגורם המרמה לכאורה? הפרקליטות, המשטרה ואנשי היחידה.
לאחר שנתגלה ברבים השחיתות והפליליות שבדבר, טרחו להקים ועדות (מררי) שרק מטייחות אותו. וכך, דווקא מי שאמורים לזעוק את צעקת שלטון החוק, פועלים כנגדו. הטיוח המשיך בכך שהיועצת המשפטית ופרקליט המדינה דחו את תגובתם לבג"ץ שוב ושוב, עד שהצעת הפשרה של בג"צ הביאה להתפטרות חברי הוועדה, שהציע שאותם גורמים שלא חקרו את העבירות, הם שיבקרו את עבודת ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין הרוגלות,.
או אז, הגיע הדיון בכנסת ודומה היה שפרקליט המדינה והיועצת המשפטית, יקדמו דיון ענייני בסוגיה, במקום זאת, כשביקשו חברי הוועדה שראש אגף החקירות והמודיעין בועז בלט (שכבודו במקומו מונח) לא יכנס לדיון, עשו פיצוץ פיקטיבי של דיון בכנסת ולא איפשרו אותו, משל היו הבריון השכונתי בעת משחק כדור. הטיוח לא עוצר.
ולכל זה קשר הדוק לפרשיית הפצ"רית. כי מי שהייתה אמורה להיות החוקרת המרכזית של תיקים צבאיים, הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, חברתה של היועמ"שית, נחקרה על ידי אותו ניצב בועז בלט, ולמעשה החקירה מידרה את מי שהיה הכי מתאים לחקור אותה באופן טבעי - ראש להב 433 הנוכחי ניצב מני בנימין. חמור מכך, אחרי שבחרו את החוקר הנוח ליועמ"שית ולפרקליט המדינה, הלה בחר שלא לחקור את הנחקרים הכי בסיסיים בחקירה, אף שבית המשפט העליון קבע שהם בניגוד עניינים - היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, שלטענתם הפצרית רימתה אותם.
הרי קיימת ראיית זהב בתיק - סגן הפצ"רית לשעבר בחקירה - טען כי אינו רשלן. לגרסתו - "אין פעולה שעשיתי שלא קיבלתי עליה תשבחות מלשכת היועמ"שית. המשנה לפרקליט המדינה אמר שהבדיקה מעמיקה ורצינית" ואם כך נאמר, כשהוא קושר קשר הדוק את היועמ"שית ופרקליט המדינה, כלום לא היה צריך לחקור את אלו שטוענים שרימו אותם?
אלא שיש קשרים הדוקים בין ניצב בועז בלט ליועמ"שית ופרקליט המדינה, ואלו ואלו מגינים גם על זה ומצופפים שורות.
אבל המצב העגום הזה לא יכול להיות אם הפרקליטות והמשטרה שאף אחד כבר לא מאמין להם בחקירת הפצ"רית, תמשיך באותו קו, שכן אותה פצ"רית לא נעצרה, איפשרו לה לזרוק את הטלפון הסלולרי שלה לתחתית הים, וגם לא חקרו מפגשים ביזריים מטעם המשנה ליועמ"שית דהיום, הפצ"ר לשעבר שרון אפק, וגם מפגש של אותו שרון אפק המשנה ליועמ"שית עם עורך דינה בדירת בן זוגו ואף אחד לא חוקר זאת. הרי כזכור, בג"ץ קבע שהם ניגוד עניינים.
בג"ץ איפשר לשר המשפטים בגלל המעשים הנכלוליים לכאורה שתוארו פה, למנות חוקר מטעמו, ויריב לוין לצערי נפל לכל מלכודת שטמנו לו- בין בנסיון מינוי השופט בדימוס קולה נציב התלונות על הפרקליטות ובין בנסיון מינוי השופט בדימוס בן חמו.
כאשר היועמ"שית שרצתה להיאחז בקרנות המזבח, נאלצה לעשות כן- היא בחרה לפנות לפי הסדר ניגוד העניינים שלה ליועצת המשפטית של משרד המשפטים עו"ד קוטיק, אשר בפועל, מאותו רגע הפכה למטרה, ואיימו עליה בגילויים מהעבר. והנה הפלא ופלא, עו"ד קוטיק ביקשה עוד הבהרות כדי לפעול לפי מצוות החוק והסכם ניגוד העניינים של היועמ"שית, ובגץ כבר הקציב לה שבוע, כדי להעביר את זה חזרה לחתול שבוודאי לא ישמור על השמנת - הפרקליטות.
במצב דברים כזה, עולה חשש עז, כפי שציינה ועדת הרוגלות המתפטרת, שגורמים מהפרקליטות מונעים ממנה לחקור ולבצע את מלאכתה.
אבוי לאותה בושה, גורמים מהפרקליטות ובכיריה מונעים ממפכ"ל משטרת ישראל, בין באמצעותה (ניצב בועז בלט) ובין באמצעות לחצים תקשורתיים (איומים שיתגלו עליה פרשיות, או הקצבה שיש לה "שבוע") לדעת את האמת בפרשיית הפצ"רית. אם זה הולך כמו טיוח, נראה כמו טיוח, כנראה זה טיוח.
במצב דברים זה, בו הגורמים שאמונים על השמירה על שלטון החוק, הם הם שמבצעים פגיעה בחוק, ומטייחים ומגוננים על המבצעים - הנזק הוא עמוק, מהותי, ויפגע באמון הציבור בטווח הרחוק.
הכותב הוא מומחה למשפט פלילי, צווארון לבן וצבאי, לשעבר יו"ר הפורום הפלילי הארצי של לשכת עורכי הדין