ברק גונן, מומחה לסייבר ומרצה במרכז האקדמי לב, סבור שאחת הסיבות המרכזיות לפער הטכנולוגי והמדעי בין איראן לישראל נובע מבריחת מוחות שנמשכת בשנים האחרונות מאיראן למערב.
למעשה, מציין גונן, דרוש הסבר לתופעה שאנחנו כמובן שמחים וגאים בה, אך היא עדיין מפליאה, תופעת היתרון הטכנולוגי של מדינת ישראל בת 9 מיליון אזרחי לעומת איראן, מדיינה בה כ-93 מיליון אזרחים, אומה הנחשבת לחכמה מאוד. גונן מציין כי למי שיטען שהיתרון הישראלי נובע מכך שישראל חברה לארה"ב במערכה הנוכחית, נזכיר כי היתרון הטכנולוגי המדובר היה גם ביוני, כאשר ישראל פעלה במרבית הזמן לבדה.
גונן מציין עוד כי אחוז המחוננים באיראן דומה לזה של ישראל, ובחירתו שלו לפנות לעולם החינוך הגיעה בעקבות דאגה לחוד החנית של יכולות הסייבר של הדור הבא, זה שיצטרך להתמודד עם מומחי סייבר בהיקפים גדולים פי כמה ממנו. "הם יכולים לאכול אותנו מספרית...", הוא אומר.
ועם זאת הדברים אינם קורים בשטח. גונן מספר מעט על המאמץ האיראני לקידום מצויינות בקרב הדור הצעיר שם: "האיראנים עושים הרבה מאוד לפיתוח מחוננים בסייבר. יש אצלם פרויקט בשם NODET, שמטרתו לזהות ולהכשיר את האליטה המדעית של המדינה. הם עורכים מבחנים לכל תלמידי כיתה ח' בכל המדינה ולוקחים 10,000 בנים ו-10,000 בנות שעוברים את המבחנים ומעבירים אותם למערכת חינוך אחרת שממוקדת בטכנולוגיה, תכנית שבה מלמדים המורים הטובים במדינה. הדבר יוצר שכבה עילית של אנשים מאוד מוכשרים".
גונן מציין את המדליות הרבות שבהן זוכה הנבחרת האיראנית בתחרויות בינלאומיות בתחומי המחשב המדע הטכנולוגיה והסייבר. משלחות ישראליות מספרות בהערכה על ההישגים האיראניים בתחרויות אלה, והתשתית הזו של שכבת מצויינים שמטופחת היטב, מעוררת חשש לא קטן.
להבנתו המענה לתעלומה הוא בריחת המוחות מאיראן. "כדי להחזיק אנשים מוכשרים דרושים שלושה דברים, אנשים חכמים, טיפוח נכון, ושיישארו לשרת את המדינה והמשטר, וכאן נקודת הכשל של האיראנים", הוא אומר ומספר על ראיון של מנהל מיזם המחוננים האיראני שסיבר כי מתוך 86 זוכי מדליות עזבו את איראן 82 והארבעה שנותרו נמצאים בכלא מאחר והם מתנגדי משטר. עוד הוא מציין כי בשיחותיו עם בוגרי קהיליית המודיעין עולה כי אכן רבים מהמומחים האיראניים בחרו להגר למדינות המערב.
הגורמים לכך מגוונים. תורמת לכך השחיתות הממסדית באיראן, זו שקובעת על פי קשרים מי יקודם ומי לא יקודם. "אנשים מוכשרים אוהבים מערכות שמקדמות אנשים בגלל הכישורים ולא בגלל הקשרים שלהם", אומר גונן ומוסיף את המציאות הכלכלית הקשה באיראן שגם היא תרמה להחלטה לעזוב. "הכלכלה במצב ירוד. הסנקציות לא עשו להם טוב, ערך הריאל ירד והמשמעות היא שאנשים מוכשרים לא חיים בתנאים טובים ומבינים שבארה"ב הם יוכלו לעבוד באוניברסיטה או בגוגל ולחיות חיים טובים. כך קורה שהמשפחות מעודדות הגירה של הצעירים".
סוגיה נוספת היא מעמדן הגרוע של נשים באיראן, מה שגרם לנשים רבות מבוגרות תכניות המחוננים לבחור בארצות המעבר. "כל אלה השפיעו להגירת איראנים מוכשרים וטוב שאותם מוחות לא פועלים מול המוחות שלנו".