אתמול עברתי חוויה קשה ומטלטלת. ביקרתי בחירבת חומסה (מרחק כ30 דקות מישיבת מעלה גלבוע) מקום בו התרחש פוגרום של נערי חוות לפני שבוע.
את העובדות באשר למה שהתרחש שם שמעתי מכמה מקורות כולל מרותי, אישה שאני מכיר שנים, ונאמנת עלי לחלוטין.
מסתבר שבשעות הקטנות של הלילה הגיעה חבורת פורעים (כ-30-40 איש) מצוידים במקלות ובאזיקונים רבים. את הגברים אזקו (וכנראה גם שתי מתנדבות מחו"ל, אך בכך אני לא בטוח) ואז הכו אותם בכל חלקי גופם באגרופים ובמקלות. את שיירי האזיקונים הרבים ראינו בשטח. הגברים נזקקו לטיפול בבי"ח עפולה בפציעות ברמות שונות. באותה הזדמנות הם שדדו את כל העדר כ-300 ראש, של המשפחות הבודדות שמתגוררות שם בתנאי עוני שלא יאומנו.
שמעתי בתחילה שהייתה שם גם אלימות מינית ולא האמנתי...אתמול הגענו למקום, עם רותי, ידידה שלי, המוכרת להם זה מכבר. משראו אותנו, הרב אבידן פרידמן ואני, ראינו שממש נרתעו בבעתה וסימנו לה בחרדה על הכיפות שלראשנו.
רותי ניסתה להרגיעם בהסבירה להם שאנחנו לא מהפורעים.. ועדיין בתחילת המפגש הם היו מהוססים ומפוחדים. שמעתי מבחור צעיר כלי ראשון ממש, את אשר אירע שם ומהכרת פניו, הפנס הכחול בעינו, ועיניו העצובות היו ניכרין דברי אמת.
באותה שיחה (בעזרת מתורגמן) סיפר בפרוטרוט על ההתעללות הארוכה שעברו בעודם אזוקים, ואז בבושת פנים הוא תיאר בפנינו את מה שקודם לכן לא יכולתי להאמין. אני מתקשה, וידיי רועדות כשאני כותב זאת על יהודים ובכל זאת אכתוב, כי אני משוכנע שזה אכן קרה. כן, הרשעים הללו אזקו את אבר מינו באופן מכאיב ביותר. שלא לדבר על ההשפלה שבעניין.
(משקראו לעזרה עד שהגיעה משטרה/ צבא לקח כשעתיים..)
הדברים מזכירים פוגרומים שעברו אבותינו בגלויות השונות. אוי מה היה לנו.. כירודים שבגויים נהיינו? אני רוצה להיות עסוק בשאלה אז מה עושים? אך אני חש שאני עדיין בשלב הזעקה...
הכותב הוא רב קיבוץ לביא וראש ישיבת מעלה גלבוע