בית המשפט העליון קיבל היום (ראשון) ערעור נגד עיריית רמת גן וחייב אותה בתשלום הוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים.
פסק הדין ניתן לאחר שהתברר כי החלטת העירייה בעניינו של תלמיד בחינוך המיוחד התבססה על חוזר מנכ"ל משרד החינוך שאינו קיים ועל פסיקות משפטיות מומצאות.
הפרשה החלה כאשר אב לתלמיד שעבר דירה ביקש מהעירייה לאשר הסעה לבנו לבית הספר. העירייה דחתה את הבקשה במכתב מפורט שכלל ציטוטים מנהליים ומשפטיים, אולם בבדיקה שנערכה מול משרד החינוך התברר כי המסמכים והנהלים שעליהם הסתמכה הרשות אינם מופיעים ברישומים הרשמיים.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כתב בפסק הדין כי הנתונים מלמדים על שימוש בלתי מבוקר במערכת בינה מלאכותית.
לדבריו, הבעיה המרכזית אינה הטכנולוגיה עצמה, אלא ההסתמכות עליה ללא בקרה אנושית מספקת המוודאת את אמיתות המקורות והציטוטים המוגשים לאזרח.
לדבריו, כאשר רשות ציבורית מוסרת לאזרח החלטה הנראית מנומקת ומגובה במקורות משפטיים, ברוב המקרים אין בידי האזרח את הכלים לבדוק אם אותם מקורות אמיתיים או לא. מצב כזה עלול להותיר החלטות שגויות על כנן, במיוחד כאשר מדובר באזרחים שאינם מודעים לזכויותיהם או שאין בידיהם המשאבים לערער על החלטת הרשות.
עוד ציין בית המשפט כי גם לאחר שהאב הצביע על הכשלים במסמכים, המשיכה העירייה לצטט מקורות שגויים במסגרת ההליכים המשפטיים. לנוכח ההתנהלות הזו, החליט בית המשפט לקבל את הערעור ולהטיל על העירייה הוצאות משמעותיות.
השופט עופר גרוסקופף והשופטת גילה כנפי-שטייניץ הצטרפו לפסק הדין. כנפי-שטייניץ הוסיפה כי הסתמכות עיוורת על מערכות טכנולוגיות בקבלת החלטות מינהליות עלולה במקרים מסוימים להיחשב כהעברת שיקול הדעת של הרשות לגורם אחר, דבר שאינו מותר במשפט המינהלי.
בסיכומו של דבר קיבל בית המשפט העליון את הערעור וחייב את עיריית רמת גן לשלם 30 אלף שקלים בהוצאות, בגין ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי והערעור שהוגש לאחר מכן.