אילנה דיין
אילנה דייןצילום: Yonatan Sindel/Flash90

סערה ציבורית התעוררה לאחר שארגון "אמהות הלוחמים" שיגר מכתב חריף למגישת "עובדה" אילנה דיין, בעקבות מונולוג שנשאה בתכניתה.

המכתב עוסק בהתייחסותה לאירוע מבצעי שבו נהרגה משפחה במהלך פעילות של לוחמי צה"ל, וטוען כי דבריה חורגים מהבעת אמפתיה.

האמהות טענו כי בניהן נלחמים בחזית מזה למעלה משנתיים, וכי הצגת האירועים באופן זה פוגעת בהם. לדבריהן, המסר המשתמע מהמונולוג יוצר בעיה מוסרית ביחס ללוחמים הפועלים תחת סכנת חיים.

בפתח המכתב נכתב, "שמענו אותך השבוע, בקול חנוק, מספרת על התקרית שבה לוחמי צה"ל חשו כי חייהם בסכנה כאשר רכב האיץ לעברם. החיילים פתחו באש, ומהירי נהרגו הנהג, אשתו ושניים מילדיהם. לכאורה, אין שום פסול בכך שתחושי אמפתיה וצער על מוות של ילדים - גם אם מדובר בילדים של אויבי ישראל. זה רגש אנושי בסיסי, ולא צריך להתנצל עליו".

עוד ציינו האמהות, "כשאת אומרת ש"אפשר לשמוע שהחיילים הרגישו מאוימים", את מציגה את ההקשבה לחיילים כאופציה, לא כחובה. זה ניסוח מקומם. חיילים שמסכנים את חייהם כדי להגן על אזרחי המדינה אינם עוד צד בדיון תיאורטי".

בהמשך נטען, "מדברייך משתמע שחיילים שיורים כדי להגן על חייהם, כאשר רכב מאיץ לעברם "מנרמלים מוות". זו אמירה שמטילה על החיילים אשמה מוסרית על עצם זה שהם לא הסכימו למות". לדבריהן, מסר זה מוביל לתפיסה לפיה "המוסריות נמצאת בצד של מי שמוכן להיהרג, ולא בצד של מי שמגן על חייו".

האמהות הדגישו כי מדובר בדרישה שאינה מציאותית, "אף מדינה בעולם לא מצפה מהחיילים שלה להקריב את עצמם כדי לא לפגוע באויב. התפקיד של חייל הוא להגן על חיי האזרחים ועל חייו שלו".

עוד נכתב במכתב, "הבעיה כאן אינה אמפתיה לילדים. הבעיה היא יצירת היררכיה מוסרית שבה חיי האויב מקבלים עדיפות מוסרית על חיי החיילים שלך. המונולוג אותו הבאת בתכנית מחזק את האוייב מולו אנו נלחמים, ופוגע עמוקות בחיילי צה"ל".

האמהות תהו, "אם האירוע היה מסתיים בדריסת לוחמי צה"ל, בעוד "הותר לפרסום", בעוד הלוויות בבתי העלמין הצבאיים, בעוד משפחות בישראל שיושבות שבעה - היית כנראה ממשיכה כרגיל, ואפילו לא מזכירה את האירוע. למה דווקא במקרה הזה פתאום נזכרת ב"קדושת החיים"?".

בסיום כתבו, "אנחנו מלוות את הבנים הלוחמים שלנו לאורך מעל שנתיים של מלחמה. הם רואים מולם יום יום אויב שלא מהסס להשתמש בילדים כמגן אנושי", והוסיפו כי האחריות לשלום אזרחים מוטלת על מי שמשתמש בהם בשדה הקרב. המכתב נחתם בקריאה, "וקוראות לך להתנצל בפני הלוחמים".