ד"ר יעקב אלטמן
ד"ר יעקב אלטמןצילום: באדיבות המצולם

א. בישראל דהיום ישנה קבוצת פקידים המכרסמת שנים רבות, בתוצאות החד משמעיות של הבחירות החוקיות לכנסת.

השופט יצחק עמית, והיועמ"שית פועלים עתה בריש 'גלי' לשתק את הזרוע המחוקקת והזרוע הביצועית, אף שהזרועות הללו הוסמכו כדין לנהל את מדינת היהודים. בפנינו מרד חצוף ופושע, בהפיכה של ממש, תוך ניסיון פתטי לעטוף אותה במסווה של שיקולים משפטיים ענייניים.

הפנייה לדוד סם אינה בקשה לחדירה אמריקנית בסדרי השלטון שלנו - דווקא להיפך, היא פנייה לְטפּל בפושעים חסרי אחריות המחבלים בסדרי השלטון הנבחר, ומאיימים לשבש קשות את רווחתה הביטחונית והכלכלית של מדינת ישראל, ולשים לאל את רוח עמֵנו.

מה שאירע בתקופת בית שני הוא סיפור שונה בתכלית. בימים ההם התפתחה פלגנות פוליטית בין שני אגפים שיש ביניהם סימטריה, תומכיו של הורקנוס מכאן ותומכיו של אריסטובולוס משם. הורקנוס וכן אריסטובולוס, האחים הנאבקים זה בזה, הזמינו כל אחד מטעמו, את הרומיים, להתערב צבאית בשטחי ארץ ישראל, בכדי לסייע לו במאבקו להשגת השלטון - הזמנה זו הייתה אכן מעשה בלתי לגיטימי, אפילו טרם באו התוצאות ההרסניות.

ב. הסנקציות האמורות לחול על מהרסינו ומחריבינו מבית, אינן בדמות צבא אמריקאי הפועל בישראל או לוחץ כלכלית בתוככי מערכות ישראליות. המדובר הוא בזכותו של הממשל האמריקני למנוע את הטבותיו ממי שהממשל רואה כאישיות שלילית והרסנית במיוחד. מניעת ויזה לארה"ב, וכיוצא באלה, היא התנהלות הכלולה בזכותה של ארה"ב להתרחק ממי שהיא סולדת ממנו בשל היותו נמנה על כת המזיקים למדינת היהודים, ובשל היותו פרוגרסיבי אובססיבי.

ועדיין לא ציינתי את סרבני השירות הצבאי וכל הקבוצה הברוטאלית הגורמת ישירות סבל רב למאות אלפים שכל חטאם הוא שהם נוסעים בכבישי ארצנו. הנה בימים אלו מתבצעות בארה"ב חקירות בשל חשד כבד שבניגוד לחוקי המס באמריקה, העבירו עמותות שונות סכומי עתק מכספי משלם המיסים האמריקני, לתמיכה במחאות החולניות שזממו למוטט את המשטר הלגיטימי בישראל, (גם ה'המחאות' היו חולניות). מעתה, מאחר ומערכת המשפט העליונה בישראל מסייעת בשיטתיות להפיכה הקפלניסטית, מותר לממשל האמריקני לגבות את חובו מאת הרמאים הללו ועוזריהם, לאמור, לא רק מניעת הטבה אלא ענישה כלכלית בקום ועשה.

לחיתום כתבה זו אציין שכאזרח נאמן וותיק במדינת היהודים, שמעתי וגם הקשבתי ליבבותיהם של חתרני וחכמי השמאל הטוענים כי המדינה נגזלה ע"י המשיחיים וע"י החרדים. המשיחיים מתגייסים יותר מידי , והחרדים מתגייסים פחות מידי, אֵלו ואלו מתרבים כמו דשא טרי, וניצחון השמאל בבחירות הופך לבלתי אפשרי. "ממילא" -כך לטענתם- "מותר ואפילו מצווה רבתי היא, לרמות ולגזול מאֵת הגזלנים, ולהציל את ה'דמוקרטיה המהותית' באמצעות פיקציה משפטית.

אולם מדובר בשקר עלוב, כי הלא פגשנו מספר פעמים בהן צידד נתניהו בצרוף מרכז-שמאל לקואליציה; ב 2009 צרף את העבודה בראשות אהוד ברק לממשלתו. ב 2013 צרף את יאיר לפיד וציפי לבני כשתי מפלגות שנתנו בידו אפשרות לגבש קואליציה ללא החרדים, וכך אכן היה כזכור. הווה אומר, בשנים האחרונות, ובשנות המחאות המדממות, יכולות היו מפלגות השמאל המתונות, בראשות לפיד, גנץ, ליברמן, בנט, לחבוֹר לנתניהו ועל ידי כך להפחית את כוח ההשפעה של 'המשיחיים והחרדים' בקואליציה ובממשלה. אלא מה? אידיאל אינפנטילי נשגב המכונה 'רק לא ביבי' הוא האידיאל שאסור להפר אותו, הוא בבחינת 'ייהרג ואל יעבור' ושתתפרק המדינה.

דומני שהמסקנה המצערת מניתוח דברים זה, היא שהשנאה לביבי אצל ראשי המפלגות הללו גדולה מאהבתם לעם ישראל. והגיעו הדברים לכדי פתולוגיה קולקטיבית המזילה ריר כעסני בלתי נשלט ומפיצה סיפורי בדים רוויי דמיון - מה שמכונה בלי למצמץ, נאורות במיטבה.

כאדם אחראי וכאוהב ישראל - בימים אלה של סכנה לאומית מכמה חזיתות, אף אני שותף לצורך הבוער באחדות הפלגים בישראל, אך מערכת המשפט מחבלת בפועל במאמץ המלחמתי של מדינת היהודים, ולפיכך דווקא עכשיו אסור להמתין יותר.

ולך פרופ' פרופ' משה כהן אליה, תחזקנה ידיך והריני מאחל לך שבע"ה תצליח עבור כולנו.