שלושה שבועות מאז פרוץ מלחמת שאגת הארי, ונדמה שאפשר כבר לראות כמה תובנות ומסקנות מהמלחמה שאנחנו, ככל הנראה, עדיין רק בראשיתה.
בשבוע שעבר, בשיחה של אירגון הביטחוניסטים, סקר בכיר לשעבר בשב"כ את המציאות המלחמתית. היתה לו מסקנה משמעותית מאד: בעוד כולנו חששנו מהנשק הגרעיני האיראני, התעלמנו מכך שגם הנשק הקונבנציונלי, הטילים שאיראן משגרת לעברנו כבר שלושה שבועות, מהווים איום קיומי על מדינת ישראל.
אם האיראנים היו מצליחים לממש את תוכניתם המקורית, של מסת אש של מאות טילים או יותר - טילים שאנחנו מבינים שלא רק שישנם בידי האיראנים אלא מבינים גם מה הנזק הצפוי מטיל בודד אחד - מכל כך הרבה זירות, שהיו גורמים לכמות נפגעים חסרת כל פרופורציות למספר הנפגעים הנוכחי, היינו נמצאים במצב אחר לחלוטין מבחינה צבאית, מבחינה מדינית ומבחינת החוסן האנושי. נכון שכל אדם הוא עולם ומלואו, וכל הרוג הוא עולם ומלואו למשפחתו וחבריו, אבל לכמות יש כאן משמעות בראיה לאומית.
אם לא היינו תוקפים את האיראנים גם ב'עם כלביא' וגם ב'שאגת הארי', מסביר אותו בכיר בשב"כ, בעוד שלוש שנים היינו עומדים תחת איום של עשרת אלפים טילים או יותר מאיראן, ועוד כ-150 אלף טילים של חיזבאללה. ואלמלא מלחמת שמחת תורה, היו מתווספים לכך עוד מאות רקטות של החמאס, מסת אש שקשה לדמיין אותה.
וזה עוד בלי תוספת 'חגיגת אש' של אלפי נוח'בות שפולשים מדרום כמו שקרה בשמחת תורה, ועוד אלפי מחבלי רדואן שפולשים מצפון, ואולי גם מיליציות שאומנו דרך בסוריה, אפגנים ופקיסטנים ועיראקים וסורים שהוכשרו תחת כוחות קודס בסוריה, ואומנו גם לשגר כטב"מים ורקטות, אבל גם לחדור ולהיכנס לישראל מגבול הגולן. וגם בירדן, לפי חלק מהידיעות, התרכזו כוחות חות'ים שתוכננו לפלוש ממזרח, מגבול ירדן. איראן הקימה תשלובת של מתקפה אווירית של טילים ומעופפים, בתוספת מתקפה קרקעית, שמלחמת שמחת תורה סיכלה אותה. הטבח הנוראי של שמחת תורה תשפ"ד הציל למעשה את מדינת ישראל.
גם בנושא הגרעין, נראה שאיראן ספגה מכה שרוב הפרשנים מסרבים להכיר בה. הטילים הבליסטים שאיראן שיגרה לישראל, מקורם בשיהאב 3 - בעבר זה היה טיל סיני שקוראו לו נודונג - שהותאמו לראש נפץ גרעיני. במשך השנים ישראל הצליחה בדרכים שונות, במערכה חשאית רציפה שחלקה פורסמה, לעכב את פיתוח הגרעין האיראני. לא קשה לדמיין מה היה קורה אם הטילים הבאליסטים שהוכיחו את רמת הדיוק שלהם, היו נושאים ראש נפץ גרעיני.
להערכתו של אותו בכיר בשב"כ, עם תחילת 'עם כלביא' איראן היתה רחוקה כחצי שנה ממצב בו היתה יכולה להנחית על ישראל אלפי טילים שבהם אחד או שניים נושאי ראשי נפץ גרעיניים. זה טורפד כבר באותם תריסר ימים של 'עם כלביא'.
השיח הציבורי בנושא הגרעין האיראני עוסק כיום ב-440 קילו של אורניום מועשר שמוחבא באחת המנהרות באיראן. השיח הזה מתעלם מאפשרות שלא בטוח שלאיראן נשארו מתקני העשרה או אפשרות להפוך את האוראניום הזה לנשק גרעיני, בזכות התקיפות הישראליות והאמריקניות. ומי שעוד חסרים לאיראנים זו אותה קבוצה שהייתה אמורה לבנות נשק גרעיני לאיראן, והייתה יכולה לשקם את הפרויקט שנהרס, שחוסלה בידי ישראל במתקפת בליץ אחת.
סביר מאד להניח שהאיראנים ינסו לחדש בעתיד הלא רחוק בניה של מתקנים כאלו בעתיד, ולכן חייבים לדאוג שהאוראניום הזה יוצא מגבולות איראן, אבל כרגע הסכנה של שימוש בחומר הזה לא קיימת, בזכות המלחמה היזומה, גם 'עם כלביא' וגם 'שאגת הארי'.
כל זה הושג בזכות חלון הזדמנות היסטורי שמעולם לא היה כמותו, שהביא לראשונה הזדמנות אסטרטגית של שיתוף פעולה צבאי עם ארצות הברית. שהצבא האמריקני לקח את ההובלה, ולא הסתפק כבעבר במתן גב אסטרטגי ולגיטימציה לישראל ולאפשר לה את הפעולה, אלא יצר שותפות אמיתית, עם המתדלקים ועם השותפות המודיעינית שמאפשרים לחיל האוויר שלנו לעשות עוד יעף ועוד יעף, בתמיכה מאחור של קואליציה ערבית ומזרח תיכונית שלמה.
רק עיוור לא יראה בכך את התערבות ההשגחה העליונה גם במלחמה הנוכחית, כמו בכל מלחמות ישראל.